ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא פקודי שיחה א261

261

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

0 לקוטי העולם) ואזלי בההוא משכנא ובההוא ארונא" (-והולכים במשכן ובארון ההוא) עד שהגיע הדבר ,לההיא נקודה דאיהו (=לנקודה שהיא) יפה נוף חדוה דכולא (מקומה של אבן השתיה) כיון דמטי להתם (=שהגיע לשם) כדין פתח ארונא (=אז פתח הארון) ואמר". - אם כוונתו של רבי ייסא היא שלא הארון אמר זאת, אלא ,,כנסת ישראל", די היה באומרו ,האי קרא כנסת ישראל אמרה ליה". אך מכך שהוא כופל ואומר ,בשעתא דאתבניא ביה מקדשא ועאל ארונה לאתריה" מובן שבכוונתו להוסיף ולציין שהענין איננו קשור רק לארון עצמו, אלא גם לזמן דאתבני בי מקדשא.

כלומר, שההבדל בין שלוש הדעות הוא הן לגבי השאלה מי אמר ,זאת מנוחתי עדי עד" - ה,ארון", ,כנסת ישראל,, או ,,קודשא בריך הוא", והן לגבי השאלה על מה נאמרו הדברים: על מקומו (קדש הקדשים - על אבן השתיה), על זמן בית המקדש או על הזמן שישראל עושים רצון ה'.

אך יש להבין:

א) את מהות ההבדל בין שתי הדעות הראשונות: כיון שלגבי שתיהן מדובר

כאן על אותה תקופה ואותו ענין - ,ועאל ארונה לאתריה"% - מהו ההבדל

פקודי

בין אמירת דברים אלו על ידי הארון או על ידי כנסת ישראל?

ב) בדעה הראשונה - מהו הקשר של ההקדמה אודות בנין המשכן ,ועאל ארונא לגו קדשא" במשכן, והרי בפסוק ,זאת מנוחתי עדי עד" מדובר אודות כניסת הארון לבית המקדש.

ב הדעות השונות דנות בתכלית העיקרית של המשכן והמקדש

ההסבר לכך הוא: ההבדל בין שלוש הדעות הוא - מהו העיקר במשכן ובמקדש:

לפי הדעה הראשונה, כלשון הרמב"ן, ,עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון". ולכן סוברת דעה זו ש,פתח ארונה ואמר זאת מנוחתי עדי עד", בהגיעו למקומו בקדש הקדשים.

לדעת רבי ייסא העיקר במשכן ובמקדש הוא שיהיה לישראל מקום קבוע לעבודת ה', בלשון הרמב"ם% ,בית מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה", ומטרה זו התבצעה בעיקר ,בשעתא דאתבני בי מקדשא ועאל ארונא לאתריה", ויש לישראל בית

הערות

66. משא"כ לעיל בזהר (רכא, ב) ,מנוחתו דא בי מקדשא דכתיב זאת מנוחתי. עדי עד", שאינו מדגיש שזהו כש,עאל ארונא לאתרי'" בבי מקדשא. ועד"ז בזבחים קיט, א. ירושלמי מגילה ספ"א. מדרש תהלים יא בתחלתו. שהש"ר פ"א, טז (ג). רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א ה"ג. ועוד. אבל
2. שיחות
3. במדרש תהלים מזמור קלב: מנוחה זו ירושלים וכה"א זאת מנוחתי כו' ואמאי קרי לו מנוחה ע"ש נחת הארון. ובזבחים (שם, ב) למ"ד זו וזו ירושלים מאי מנוחה מנוחת הארון. אבל אינו מביא הכתוב זאת מנוחתי. ואכ"מ.
7. ר"פ תרומה.
8. ריש הל' ביהב"ח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.