ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד ראה שיחה א80

80

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי

ג. היתר הבמות בכניסה לארץ שונה מהיתר הבמות לאחר שילה

לפי זה יש לבאר את ההבדל באופני הלימוד בין היתר הבמות ,כשנכנסו לארץ" כש,באו לגלגל" לבין היתר הבמות לאחר שחרב שילה ו,באו לנוב וגבעון".

ובלשון הרמב"ם?: ,לפי שמיום שפסקו המחנות ונכנסו לארץ... והוא הזמן שבאו לגלגל נסתלקה מצות לא תעשה זו ונשאר מותר שכל מי שרוצה להקריב בבמה מקריב כמו שהיה קודם המשכן": היתר ההקרבה קיים ממילא משום שאין מחנות והמצב הוא בדיוק כמו לפני הקמת המשכן':.

ואילו לצורך היתר ההקרבה בבמה לאחר תקופת משכן שילה יש צורך בלימוד מיוחד, כפי שלומדים? מן הפסוק'? ,כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה - אל המנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים, למה חלקן (הכתוב) כדי ליתן היתר בין זה לזה". יש צורך בהיתר מיוחד לכך.

וכפי שמובן מן המילים ,ליתן היתר

בין זה לזה", שהמחשבה על אפשרות של איסור במות, שאותה בא לימוד זה לשלול, אינה נובעת מכך שהמשכן היה בנוב ובגבעון והיו מחנות, אלא מכך שהיו חושבים ש,משבאו לשילה" בטל ענין הבמות בכלל, ולכן מחדש הפסוק ומאפשר ,היתר בין זה לזה"*. וכך מובן גם מלשון רש"י בפירושו על הש"ס"?: ,מנא הני מילי שהיה היתר לבמות אחר קדושת שילה משחרבה".

ולכאורה: מדוע יחשבו ש,משבאו לשילה" נתבטל ענין הבמות לחלוטין?

אלא, מכך מוכח, שבשילה התחדשה קביעות מקום, שלא היתה לפני כן - ,המקום אשר יבחר ה'", והיא בטלה את האפשרות לבמות'. אך לאחר מכן בא לימוד מיוחד ,ליתן היתר בין זה לזה".

די יש הבדל בין בחירת *ירושלים לבין בחירת שילה אך לפי זה יש להבין: כיון שגם לגבי שילה נאמר הביטוי ,המקום אשר יבחר ה'", מדוע נקרא דוקא בית-המקדש שבירושלים בתואר ,בית הבחירה", ולא המשכן שבשילה?

הערות

0. פיה"מ זבחים שם. וראה הלשון בתרגום קאפח.
1. אבל ראה רש"י במשנה שם ד"ה הותרו. פרש"י פרשתנו יב, ח דלמדין היתר הבמות בגלגל מהכתוב (שם) (לא תעשון גו') איש כל הישר בעיניו.
2. זבחים קיט, א.
3. פרשתנו יב, ט.
5. ראח א
6. שיחות
4. וראה הלשון בפיה"מ להרמב"ם שם מ"ז.
5. זבחים שם.
6. להעיר מפרש"י קדושין לז, א ד"ה ללמדך.
7. ולהעיר מפירוש רבי חיים בתוס' ד"ה מאי קסבר זבחים (ס, ב) דלר"י דקאמר זה וזה שילה אתא לאשמעינן דשילה אין אחרי' היתר.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.