85

על ידי זאת מובן גם מדוע מביא הרמב"ם הוכחות לכך מן הפסוקים?ל - ,ויאמריל דוד זה הוא בית ה' האלקים וזה מזבח לעולה לישראל" - פסוק המביע שהבחירה היא גם בבית עצמו, ולא רק במקום המקדש. ,ואומר זאת מנוחתי עדי עד" - בפסוק זה מוסברת הסיבה לכך שהבחירה היא גם לגבי הבית - משום שהקדוש-ברוך-הוא לא בחר במקום זה מפני סיבה כלשהי או לצורך תפקיד מיוחד, אלא ,זאת מנוחתי עדי עד" - ובמילא הבחירה היא בבית עצמויל.

ט. בירושלים - חובה מצד ה,חפצא"

לפי זה מובן גם ההבדל באמור לעיל בסעיף ד', שלגבי שילה נאמר ,והבאתם שמה" - התורה פותחת בחובת ההבאה של האדם, המביאה לידי הצורך ב',שמה", ואילו לגבי ירושלים ההתחלה היא ,שמה תביאו".

החובה להקריב בזמן משכן שילה דוקא בשילה היא ,חובת גברא": משום

שישראל מצווים להקריב קרבנות. לאחר מכן נוספה החובה שיהיה לצורך זה מקום מיוחד - בחר הקדוש-ברוךהוא עבורם במשכן שילה כדי שישמש כמקום ההקרבה, והאיסור להקריב מחוץ לשילה חל עליהם'*.

ואילו בירושלים, שהבחירה היא מצד עצמה, והבית - ה,,חפצא" הוא הנבחר - ,בית הבחירה", יש לומר, שמצות ההקרבה שם, ,להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה"'', היא גם מצד ה,חפצא" של הקרבן.

ולפי זה יובנו טוב יותר דבריו של הרמב"ם בספר היד*, בענין מצות ההקרבה בבית הבחירה, כאשר אין הוא פותח הלכות אלו בחובת האדם ,מצות עשה להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה", אלא בקרבנות: ,כל הקרבנות כולם... מצות עשה להקריבן בבית הבחירה", ומכך מובן, שהחובה להקריב את הקרבנות דוקא שם אינה רק תנאי באופן ההקרבה מצד המקריב - הגברא, אלא גם'* מצד הקרבנות, החפצא.

ויש לומר שזאת מצד הטעם הנ"ל: