אוצר החסידיםפלח הרמון<h2>פסח</h2><h3>להבין שושר ענין פסח ומצה</h3>סב

סב

לנש"י כו', וזהו נק' דילוג. ועוד הוא בחי' הדילוג לבוא למטה מטה בהתלבשות ובהעלם גדול בבחי' קטנות [ד]מוחין שבכנס"י כמו²⁸⁸ שהי' אז בבחי' אמונה פשוטה לבד כו', שזה הי' מצד [ה]אה' העצמי' דהתקשרות העצמי' דאא"ס לכנס"י מצד שרשם כנ"ל, ובחי' זאת נק' פסיחה בלשון הקדש וכמשל המדלג בחלל העולם למרחוק יותר לא לפ"ע הילוכו בסדר והדרגה שיש בזה שני ענינים, הא' במה שמדלג אויר גדול שאינו פוסע בו כלל שהוא ענין ההפסק שנק' דילוג בלה"ק, והב' במה שמעמיד²⁸⁹ רגל פסיעתו במקום הרחוק יותר ששם הוא עיקר הכוונה שלו לעמוד שם וזה נק' פסיחה בלה"ק (כידוע דח' וע' מתחלפים כו'). וכך הוא למעלה הי' בבחי' הדילוג דאא"ס לנש"י ב' ענינים, הא' בחי' הדילוג על ההרים להפסיק אותם ולא להתלבש בהם בסדר ההשתל' מלמעלה למטה שנק' הרים כו', והב' הוא בחי' הדילוג להתלבש בכנס"י²⁹⁰, וכח הדילוג הב' הוא מצד החכ' וכוונה נעלמה שבעצמי' אשר סומ"ע עלה במח' תחילה (וזה בא מצד חכ' שבעצמי' שרש ומקור כח המוליד כנ"ל). והדילוג הא' הוא נמשך מכח האה' עצמי' ששרשה ברצון עצמי' הנעלם שבהעלם עצמות ממש שלמע' מהתקשרות זאת²⁹¹ כנ"ל, שזה גורם תוקף הדילוג לעבור על כל ההשתל' כו' וד"ל. ולכן בתו' דמחכ"ע נפקית²⁹² היינו מבחי' חכ' שבהעלם עצמי' המוליד לנש"י שמצד זה נק' בנים ולכן ישראל מתקשראן באורייתא²⁹³ מקור כח המולידם [ו]לכן נא' בחי' זאת דפסיחה על הפתח בבחי' מקיפים להאיר בהם, שהארה זאת נמשך מצד טבע התקשרות דאא"ס לכנס"י וכאב אל הבן וכמ"ש בנים אתם. אבל בשה"ש שהוא קדש קדשים²⁹⁴ גילוי האה' הנגלה בבחי' תוקף ועוז יותר מכפי טבע ההתקשרות דאב אל הבן והיינו כאשר באה מצד המנגד דווקא, וכן בנין בהמ"ק נאמר עליו זאת מנוחתי²⁹⁵, והיינו אחר שנלחם דוד באויבי ה' שעמדו על כנס"י לכלותם וביערם מכל וכל עד בימי שלמה בנו באו מכל העמים לשמוע חכמתו שהיתה חכמת אלקי' בקרבו וא"כ היו כולם נכנעים ובטלים לבחי' אלקות עד שלא הי' שום מנגד לה' ולישראל עמו הממשיכים גילוי אלקות למטה. וסיבה זאת הבאה מצד המנגד גורמת גילוי אור ושעשועים עצמי' בבן יותר מכפי טבע ההתקשרות (ובתחילה בעת הירידה להצלה נתלבש אה' זאת העצמי' בבחי' גבורות להנקם מאויבי בנו ואח"כ כשמצילו²⁹⁶ נתגלה בבחי' אה' זאת בחי' חסדים ותענוג להשתעשע ממנו יותר מכפי המדה דטבע ההתקשרות כנ"ל), ולכן בבנין בהמ"ק נתגלה שה"ש שהוא ענין גילוי האה' בתוקף ועוז יותר מכפי המדה כנ"ל, לכן נאמר בחי' הדילוג הנ"ל והוא מה שדולג על ההרים שהוא כל בחי' ההשתלשלות ולא נתלבש בהם כלל שזהו הדילוג הא' שבא מצד אה' העצמי' כו' וד"ל.

הערות

288. כמו : ב: ליתא.
289. שמעמיד : שם: שמעורר( ).
290. בכנס"י : שם: במוחין( ).
291. זאת : שם: ליתא.
292. בתו' דמחכ"ע נפקית : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
293. ישראל מתקשראן באורייתא : ראה זהר אחרי עג, א.
294. בשה"ש שהוא קדש קדשים : ידים פ"ד, מ"ה.
295. זאת מנוחתי : תהלים קלב, יד. ראה זבחים קיט, א. רמב"ם הל' ביה"ח פ"א, ה"ג. וראה גם לקו"ש פקודי כרך טז ע' 470 ואילך. כרך כא ע' 460 ואילך ובהנסמן בהנ"ל.
296. כשמצילו : ב: כשמצליח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.