62

02 לקוטי יי שהציעו בני חת -- מ"מ מקום לדחוק ולומר שבזה שאמר ,בכסף מלא" שיתן מטבעות שלימות (או) שקלים גדולים, נכלל בדרך ממילא סירובו לקחת את השדה בתינם, כ"א שישלם עבורה.

ולכן, בכדי לשלול לגמרי הקסיד הנ"ל, מוסיף רש"י ואומר: ;וכן דוד אמר לארונה בכסף מלא*" ; אין כוונתו של רש*"י להביא עוד מקום שנאמר בו הל' ,בכסף מלא", אלא לחזק את פירושו הנ"ל בתיבות ,בכסף מלא*" 9 (שהוא לשלול ממתנת חינם) ממש"נ בדברי הימים '':

הטעם מדוע רצה דוד לשלם (בעד הגורן) לארונה ,בכסף מלא" מפורש שם בכתובים: ,כי לא אשא אשר לך לה' והעלות עולה חנם", הרי מוכחא מילתא שמה שאמר ,בכסף מלא* כווד נתו שישלם ,כל שוויי"".

ולכן האריך רש"י בלשונו, וכן דוד אמר לארונה"::, להורות על הענץ המדובר שם (היינו הטעם שבדבריו של דוד לארונה), כי מזה הוכחתו כג"ל.

)] ראה עד"ז במשכיל לדוד

הערה הבאה,

1) במשכיל לדוד דהראי' מד"ה היא, ד,אם איתא דכסף מלא אינו ר"ל אלא קנטרין התם אמאי הוצרך לכתוב כסף מלא הא בל"ז פשיטא דקנטרין הן דהא כל כסף דכתובים קנטרין". אבל בפשוטו של מקרא (שזוהי דרכו של רש"י בפי" עה"ת) א"א לפרש כן, דא"כ הו"ל לרש"י להביא ה" כלל דכסף דכתובים קנטרין.

2) ואולי י"ל שלכן כתב רש"י ,וכן דוד אמר לארונה (השם שנק' בו בסוף שמואל ב') ולא לארנן (השם שגק' בד"ה שם גאמר ,בכסף מלא") שמרמז גם על אותו הסיפור כפי שהוא בשמואל, ששם מפורש (ש"ב כד, כד) שדוד אמר ,לא כי קנה אקנה מאתך במחיר גו'".

שרה ג שיחות

ו עוד י"ל במה שנקט רש"י ,וכן דוד אמר לארונה" (שעפי"ז יומתק מה שדוקא בתיבות אלו מרמז שכוונתו היא על הענין המדובר שם ולא רמזו באופן אחר):

דהנה מקום לשאול -- מאי טעמא דאברהם שרצה לקנות את השדה וה" מערה דוקא ,בכסף מלא" הלא הי" יכול ליטול אותם (בלא תשלומין) ,מן הדין שאמר לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת" 5? וע"ז ,מד שיב" רש"י באמרו שכן מצצינו גם אצל דוד, ש,אמר לארונה בכסף מלא" ומהתם יתבאר להכא :

דוד המלך כבש את ירושלים מארונה המלך ובמילא זכה בכולה מדין כיבוש י: -- ומ"מ כשבא לבנות בה מזבח, לא הסתפק בזכייתו בכיבוש, ואף לא בזה שארונה יתננה לו, אלא שתהי' שלו ע"י קנייתו ,בכסף מלא'". והטעם ע"ז אמר דוד: ;כי לא אשא אשר לך" לה' והעלות עולה חנם".

כלומר: אם הי' דוד לוקח את הגורן וכו' רק משום שהוא שלו מדין