282
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
158 לקוטי
ולכן היה צריך להיות ,פקודי המשכן... אשר פוקד על פי משה": לאחר שבצלאל... סיימו את מלאכת המשכן, הייתה צריכה להיות פעולה - הפקידה והמנין על-ידי משה רבינו - בכדי שכל מלאכות המשכן יהיו לחלוטין נכסי המשכן, שהוא עדות לישראל, כלל ישראל. בכך הוסרה מהם הזיקה שנוצרה מחמת עשיית בצלאל ואהליאב וכל חכמי לב - והם הפכו לגמרי לנכסי ציבור.
[ועוד ענין: לא רק הקידוש שלהם כנכסי הקדש באופן כללי היה צריך להיות עלדידי משה רבינו, אלא גם (הקדשתם לצורך) הענין המיוחד שבשבילו נעשה כל פרט - אף הוא היה צריך להיות עלדידי משה רבינו, וזה נעשה עלזידי הפקידה על פי משה, לאחרי עבודתם של בצלאל...].
ולכן מפסיקה התורה ואומרת מיד לאחר הפסוק ,אלה פקודי המשכן... אשר פוקד על פי משה', את שני הפסוקים ,ובצלאל... ואתו אהליאב...", לפני הפסוקים העוסקים בחשבון כל הזהב וכן חשבון הכסף והנחושת... - שכן בכך מוסבר
בצפע"נ שצוין בהערה שלפנ"ז.
ועפ"ז מובן דאף שהאומנין יכולין לנדב הן מלאכתן והן השכר שלהם (ראה פנים יפות שם) הרי עי"ז לא נתבטל לגמרי שם האומן. משא"כ כשמקבלין שכר. ולהעיר מלקו"ש ח"י ע' 62 ואילך (בזה שאברהם ודוד שלמו כסף מלא דוקא).
פקוד' ג
התוכן והצורך בפקידה שעל פי משה?.
4) ומה שהפקידה היתה רק בזהב ו)כסף ונחושת ולא בשאר עניני המשכן (קרשים יריעות וכיו"ב) - יש לומר שהוא ע"ד קנית כל הבית ע"י (קביעת) השער (ב"ב נג, ב טושו"ע חו"מ סקצ"ב ס"ג), המפתח (רשב"ם ב"ב נג, א ד"ה והשתא. אבל ראה טושו"ע שם ס"ב ובנ"כ שם. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סתמ"ח סי"א: במקום שנוהגין כו'. שם סי"ג); נעילת הדלת במפתח, עשה מנעול לדלת (כהדיעות בטושו"ע שם ס"ג) - כן אפ"ל גם בכתלי וגג (קרשים וכו') המשכן* ע"י יתדות
*) להעיר מלקו"ש חט"ז (ע' 310 ואילך. וש"נ) - שלדעת הרמב"ם ציפוי הכלים מבטל דין טומאה שעל הכלים. עיי"ש.
הערות
- 1. *) ועצ"ע בכלי המשכן שלא היתה בהם פקידה פרטית, אלא ש(הזהב שבהם) נכללו בחשבון הכללי של הזהב העשוי למלאכה (מנורה וכפורת - זהב טהור, הארון והשלחן והמזבח הפנימי - מצופים זהב*).
- 2. ואולי גם בזה יש לומר (כבפנים ההערה) כי הם פרטים וחלקים דהמשכן ולכן ,נקנים" אגב יתדות המשכ וכו" (- הפקידה פרטית דכסף תחושת). ובפרט לדעת הרמב"ם (סהמ"צ מ"ע כ. וראה שם שרש יב) דהכלים כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש ונכלל בהמ"ע ד,ועשו לי מקדש" (וראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 116 ואילך. לקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 280 ואילך).
- 3. ומה שהוצרכה להיות פקידה כללית בנוגע להזהב (דהכלים), משא"כ בנוגע היריעות כו" לא היתה פקידה כלל (דדוחק גדול לומר דפקידתם ג"י הקרסים שלהם) - יש לומר, כי הכלים הם עכ"פ ענין בפ"ע, כלי המקדש (אלא שלדעת הרמב"ם הם בכלל המ"ע דועשו לי מקדש), משא"כ היריעות כו" הם חלק מגוף הבית עצמו. ועד"ז בנוגע להקרשים = נוסף (ועיקר) שאדניהם (המעמיד שלהם) נפקדו.
- 4. ועפ"ז מובן ג"כ מה שבנוגע ל,מזבח הנחושת
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.