85
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לא יחול ציווי השם לכבוש את כל ארץ ישראל - אדרבה, ציווי השם לאחר מתן-תורה אמור לבטל* את ההתחייבות שמצד השבועה לפני זה!
והביאור בזה:
למרות שמצד הדין לא היה לשבועה כל תוקף (עקב ציווי השם לכבוש את ארץ ישראל)ל - אף על פי כן, מכיוון שלפי דעת היבוסיים כן היה לשבועה תוקף, הרי אם בני ישראל לא יתחשבו בשבועה זו, ייווצר מכך חילול השם. ולכן ,לא יכלו .. להורישם .. שאינן רשאין" - כי מצד הענין של חילול השם נהגו בני ישראל כאילו יש לשבועה זו תוקף.
[ובדומה למה שמצינו לגבי הגבעונים, אשר ,ויכרות להם ברית לחיותם וישבעו... "*, ולכן ,לא נוכל לנגוע בהם"* - כי עם היות אשר ,לא חיילה שבועה עילוייהו כלל"* (=לא חלה עליהם השבועה כלל), שכן הגבעונים רימו את בני ישראל, עם זאת, ,לא קטלינהו (=לא הרגום) משום קדושת השם""].
ועל פי זה יש לבאר, מדוע רש"י מפרש שהשבועה היא (לא שבועת אברהם לאבימלך, אלא) כריתת הברית
ראה ג שיחות 907
,כשלקח מהם מערת המכפלה" - משום שזה מגדיל יותר את חילול השם שבדבר (אילו לא היו נוהגים בני ישראל לפי שבועה זו):
בהתאם לברית שנכרתה עם בני חת, העדר כיבוש ירושלים מהווה תנאי בקנין של מערת המכפלה. נמצא, כי אילו לא היו שומרים שבועה זו, היה (לדעת היבוסים) מתבטל למפרע קנינו של אברהם במערת המכפלה, ובמילא היו האבות והאמהות קבורים בקבר לא להם?!
ואף שאמר אברהם ,אטלנה מן הדין" (רש"י ח"ש כג, ד), וכמו שהקשה בתולדות אדם שם (ושם, שהקני' היתה רק ,לרווחא דמילתא". וראה גם לקו"ש ח"י ע' 62 ואילך) - הרי ע"ד הפשט, ע"י הבטחת הקב"ה לאברהם עדיין לא נקנית לו הארץ בפועל (כמשנ"ת בלקו"ש חט"ו ע' 14677 (וראה שם ע' 204 ובהערות שם). וראה שם ע' 150 ואילך ביאור בלשון רש"י ,אטלנה מן הדין"*).
הערות
- 6. וראה רד"ל לפדר"א שם אות צו.
- 7. והלאו דלא תחי' ביטל השבועה תיכף בכניסתם עוד קודם שבע שכבשו.
- 8. יהושע ט, טז.
- 9. שם, יט.
- 0. גיטין מו, א. רמב"ם הל' מלכים פ"ז ה"ה.
- 1. ראה גם פי' תולדות אדם לספרי כאן.
- 2. ואולי י"ל דשייך גם לבעלות בנ"י על א"י - כי הנחלה הראשונה של עם ישראל בא"י היתה צ"ל באופן ,שאין אוה"ע יכולין .. לומר גזולין הם בידכן", שזה נעשה ע"י קניית אברהם דוקא (ב"ר פע"ט, זו. וראה לקו"ש חכ"ה ע' 91.
- 8. *) ע"פ המבואר לקמן הערה 66 שקנין מערת המכפלה הי" רק על הבעלות הפרטית (ולא הבעלות הכללית. דמלכות בני חת) - יש לומר, שכוונת אברהם היתה באם ימכרו לו הבעלות הפרטית דמערת המכפלה הרי טוב: ובאם לאו, הרי בזה איגלאי מילתא שעתה כבר בא הזמן לקיום ההבטחה ,לזרעך אתן את הארץ הזאת". ויקח ממנר גם הבעלות הכללית. ואכ"מ. וראה לקו"ש ח"ל ס"ע 85 ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש א'קסו גיטין מו, א
- לקוטי שיחות 83 מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות 152 מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות 408 מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות 82 מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות 170 מאותו ספר גטין מו, א
- לקוטי שיחות 223 מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות 130 מאותו ספר גיטין מו, רע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה גיטין מו, א
- שולחן ערוך ב גיטין מו, א
- שולחן ערוך הקדמה גיטין מו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שס דין היקף מחיצות לשבת גיטין מו, א