94

הערות

1. 8. ובפרט שי"ל, שמה שעשו מצבה לע"ז, היינו מפני שהייתה עבודה בקדש (ראה רש"י שופטים טז, כב (וראה לקו"ש ח"ו ע' 16 הערה 31). אלא שברש"י שם: "מצבת כו' להקריב". ואכ"מ).
2. 9. בפרש"י משפטים שם: "מצבתיהם - אבנים שהם מציבין להשתחוות להם". אבל [נוסף לזה שאי"ז פירוש "מצבה" ברוב המקומות*], גם מצבה דפ' משפטים אינו בימוס. כי הבימוס הוא מלכתחלה רק מקום מושב ע"ז, ורק שאח"כ "עובדין אותו" (כבפרש"י ע"ז שם, נעתק לקמן סעיף ה'). אבל "ומצבתיהם" דפ' משפטים, הם "אבנים שהם מציבין (היינו מלכתחלה) להשתחוות להם". וראה שוה"ג להערה 35.
3. 0. מהמשך לשון המשנה שם "העמיד עלי' עבודת כוכבים וסילקה כו'", מובן שבימוס היינו דבר שהוקצה להושיב עלי' עכו"ם. אבל - תיבות אלו שבמשנה, אין רש"י מעתיקם ואינו מרמזם אפילו ב"וכו'".
4. 4. *) הוכחת רש"י ש"מצבתיהם" דפ" משפטים אינה כמצבה שברוב המקומות - י"ל, לפי ש"ושבר תשבר מצבתיהם" בא בהמשך ל"הרס תהרסם - לאותם אלקות" (פרש"י שם). ולהעיר מתיב"ע, שבפ' משפטים מתרגם מצבתיהם - "קמתי צילמיהון". ולא כבכל מקום - "קמיתהון" וכדומה.
5. 1. ואין לומר שכוונת רש"י היא, להוכיח שמצבה היא של אבן אחת [והגם שזה מפורש בכתוב (ראה הערה 4), מ"מ מכיון שמצבה שבפסוק זה היא בימוס, אפשר לומר שמצבה זו היא של אבנים הרבה ודלא כמצבה ברוב המקומות], ולכן כותב "ששנו" במשנה אבן שחצבה כו'" (לשון יחיד) - כי [נוסף למה שקשה לפי זה: מנ"ל לרש"י שמצבה בפסוק דידן הוא בימוס? ובפרט שבמשנה שם לא נזכר הלשון מצבה] להוכיח את זה, טפי הו"ל לכתוב "דאיתא בגמרא בימוס אבן אחת" (ע"ז נג, סע"ב), ששם הוא מפורש ומודגש - כההמשך שם - "מזבח אבנים הרבה".
6. 2. ובדוגמת שלפנ"ז.
7. 7. שלכן אין לפרש ש"ואבדתם את שמם" כוונתו כמו "ושם אלקים אחרים לא תזכירו גו'" (משפטים כג, יג) - כי "לא תזכירו" אי"ז פעולה (חיובית), כ"א (כפרש"י שם) "שלא יאמר כו'".