104
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
קובעת אף להלכה, כנאמר בגמרא% שבנות צלפחד ירשו את החלק של אביהן, שהיה בכור, פי שניים, על-אף ש"אין הבכור נוטל (פי שניים) בראוי
כבמוחזק", כי "ארץ ישראל מוחזקת היא"*.
אבל הענין השני, קדושת ארץ ישראל (ובמיוחד לחיוב המצוות), חל רק עלזידי בני ישראל, בכניסתם לארץ ישראל**.
3 ההבדל בין שתי הכניסות לאר\
באופן הכניסה לארץ יש הבדל בין שתי הכניסות לארץ: בכניסה הראשונה היה רצון* וציווי: "חלוצים
9 ב"ב קיט, אדב. ובע"ז (נג, ב. וראה פרש"י שם ד"ה ואשריהם) ירושה להם מאבותיהם ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו".
0) וראה בארוכה פרשת דרכים שם. ועוד.
*40) ראה בארוכה לקמן ע' 220 ואילך.
1) כמחז"ל (תנחומא ע"פ ביאור רש"י* עה"ת בתחלתו. ועד"ז בב"ר פ"א, ב): שאם יאמרו לסטים אתם כו' ברצונו כו' נתנה לנו.
תעברו":, "ואתם תעברו חמושים לפני אחיכם כל גבורי החיל"9, ו"נכבשה הארץ לפניכם"*, כלומר, שהכניסה תהיה באופן של כיבוש באמצעות מלחמה, ולכן גם קדושת הארץ חלה באמצעות כיבוש.
לפי זה מובן מדוע לא הועיל אז קנין החזקה, אפילו לגבי ערי הגבעונים שבהם היתה החזקה מדעת הנותן, כי הקדושה חלה על-פי ציווי ה', והחזקה אינה יכולה לגרום לחלות הקדושה, כי ציווי ה' חייב להיכנס לארץ דוקא באמצעות כיבוש מלחמה5,
5 אין להקשות דא"כ במה נקנו ערי הגבעונים* (דהרי גם יראת מלחמה לא הייתה בזה כיון שכרתו ברית וכו') - דכיון דכבשו אנשי גבעון (לעבדים) במילא נקנית ארצם וכו'**, דמה שקנה
*) וארץ הגרגשי שפנה והלך (ירושלמי שביעית פ"ד ה"א. ויק"ר פי"ז, , הי' כיבוש (מפני יראת מלחמה).
וגם עיר היבוסי שלא נכבשה ע"י יהושע (כנ"ל הערה 25)- י"ל שהי" כיבוש (בפועל) אח"כ ע"י דוד, כפשטות לשון הכתוב בש"ב שם, ז ואילך (ודלא כהמנ"ח הנ"ל הערה 25), ומה שקנה דוד מארוונה הי" רק כדי לשלול זכותו לגמרי (ראה לקו"ש ח"י ע' 62 ואילך. חכ"ט ע' 87 סוס"ח). או י"ל עפמ"ש ברד"ק (ש"ב כד, כג. וכ"ה במנ"ח שם) שהיו שם למס עובד, וא"כ הוי ,,כמי שנתכבשו" (כבשוה"ג שלאח"ז. וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ר ה"א). וראה פדר"א פל"ר וברד"ל שם. לקו"ש ח"ל ע' 88 ס"ח ואילך. ואכ"מ.
**) להעיר מירושלמי דמאי (פ"ב ה"א. ועד"ז הוא בירושלמי שביעית פ"ו ה"א לכמה גי (ראה מפרשים שם). ,מעלי מסין כמי שנתכבשו", ובמפרשים שם. וראה אנציקלופדיא תלמודית שם (ע' רב). וש"נ.
הערות
- 1. *) בתנחומא שלפנינו ליתא (ומאמר ר"י מסיים בהכתוב ,כח מעשיו .. נחלת גוים". ואולי סיום הפירוש הוסיף רש"י ע"פ הב"ר שבפנים ההערה),
- 2. אבל ביפה תואר לב"ר שם כתב: באגדת ר' תנחומא איתי" להך אגדה בהאי לישנא (ומעתיק כהלשון שבפרש"י), ומסיים: ובזה הלשון הביא רש"י זיל בתחילת פי" התורה. דמשמע שכ"ה גירסתו (וגירסת רש"י) בתנחומא. וראה רש"י לתהלים (קיא, 1): ומדרש תנחומא כתב לישראל מעשה בראשית .. שלא יוכלו האומות לומר לישראל גזלנים אתם שכבשתם ארעץ ז' גוים.
- 2. דברים ג, יח. וכן בהכתובים דס"פ מטות (לב, כ ואילך).
- 3. יהושע א, יד.
- 4. מטות לב, כט.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ו ע' 104
- תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט (מאמר ב), ה'תשל"ג לקו"ש חט"ו ע' 104
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.