204
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
218 לקוטי שהוא יצא ממנה, כדי ,לישא אשה", ויתיישב בחו"ל3.
אך לא כך בפרשתנו, כאשר מדובר בזמן של רעב בארץ, שאז אין אפשרות אחרת אלא לצאת מהארץ. כאן מסתבר בפשטות שאפשר לצאת באופן זמני עד חלוף הרעב. (ללא הטעם שיצחק הוא ,עולה תמימה").
הוכח איפוא לפי כל האמור שבזמן האבות לא חלה קדושה מיוחדת על ארץ ישראל':. וקשה, אם כן, כיצד משפיעה העובדה שיצחק הוא ,עולה תמימה" על אי-אפשרותו לצאת מן הארץ?
ג. השוני בן המדרש לביץן רשי על המילים ,לזרעך נתתליי
כדי לענות על שאלה זו יש להבין הבדל נוסף בין רש"י לבין המדרש. בברית בין הבתרים נאמר?: ,ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת" במדרש
תולדות ב
כתוב על כך: ,מאמרו של הקב"ה מעשה, שנאמר: לזרעך נתתי. אתן את הארץ הזאת - אין כתיב כאן, אלא נתתי את הארץ הזאת". רש"י בפירושו על המילים ,לזרעך נתתי". מפרש: ,אמירתו של הקב"ה כאילו הוא עשוי".
יוצא, אם כן, שלדעת המדרש, התבצע מעשה הנתינה כבר בברית בין הבתרים וכבר אז נקנתה כל ארץ ישראל לאברהם ולזרעו אחריוי*. (וכך נאמר גם בירושלמי** ש,לזרעך נתתי" איננה הבטחה, אלא ,כבר נתתי" - ארץ ישראל שייכת לבני ישראל לפני כניסתם אליה. וכך מציינת הגמרא%* להלכה ש,ארץ ישראל מוחזקת היא", ,ירושה היא לכם מאבותיכם")
ואילו, לפי רש"י לא נתבצע מעשה הנתינה בפועל ע"י אמירת הקב"ה. ארץ ישראל איננה שייכתי3 כבר מאז
5 חלה פ"ב ה"א.
6 ב"ב קיט, א ואילך. ע"ז נג, ב.
7 וראה לעיל ע' 110 ואילך - שי"ל שכ"ה לדעת הרמב"ם.
8 כן משמע* בתחלת פירושו עה"ת ,לסטים אתם שכבשתם ארצות ז' גוים", שהקנין שלהם נעשה רק ע"י הכבוש. ומפורש בפרש"י לך (יג,
הערות
- 8. כמו שפי' ברשב"ם שם. ובחזקוני שם, ח: איני רוצה שיצא מארץ אחוזתו שנתן לו הקב"ה.
- 9. ומכיון שאין בזה איסור מובן זה שיעקב ירד למצרים (אלא שה" מיצר על שנזקק לצאת (מארץ אבותיו כו') לחוץ לארץ). ולהעיר מב"ר (פס"ח, ה) א"ר הושעי' אבא כו' מהיכן הורשה כו' אף אני כו' אם נותן לי רשות. אבל לכאורה אין הכוונה כפשוטה, שהרי נצטווה ע"ז מאביו ואמו. וראה לעיל הערה 24. לקמן הערות 68, 69.
- 0. ראה יראים (השלם) תיג: ואע"פ שבימי אברהם לא נתקדשה ארץ ישראל עדיין.
- 1. שפי' ,שנתקדש כו' להיות עולה תמימה" (כפרש"י שם).
- 2. לך טו, יח.
- 3. ב"ר פמ"ד, כב.
- 4. ולפ"ז צ"ל לכאורה שפליג על המ"ד בב"ר לך (פמ"א, ה): כך אמרתי לזרעך נתתי אימתי לכשיעקרו שבעה עממין מתוכה כו'. וראה רד"ל שם. לקמן הערה 38.
- 8. *) אבל אינו מוכרח, כי י"ל בפשטות שזהו רק לפר טענת אוה"ע (כנ"ל ע' 111 הערה 57). ולכאורה צ"ל כ בב"ר (פ"א, ב) ,,אומה של בזוזים אתם .. וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו" - שזהו רק לפי טענת אוה"ע, אבל באמת כבר נתנה לבנ"י בימי אברהם, כנ"ל בפנים מב"ר.
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 37 לקו"ש חט"ו ע' 204
- לקוטי שיחות 45 לקו"ש חט"ו ע' 204
- לקוטי שיחות 4 לקו"ש חט"ו ע' 204
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- אגרות קודש ט'רנז ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 85 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 87 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 254 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 1208 מאותו ספר ע"ז נג, א
- לקוטי שיחות 455 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 315 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 94 מאותו ספר ע"ז נג, סע"ב
- לקוטי שיחות 62 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 146 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 176 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ. ע"ז נג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז ע"ז נג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א ע"ז נג, ב