1208
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עבירה, ולמרות זאת יש גם לו היתרון של "ישראל" (כמאמר רז"ל': "אף על פי שחטא - ישראל הוא") - "כי שרית", גם הוא שולט על הכל ואין למי שהוא שליטה עליו.
יתר על כן: לגבי מה אומרת המשנה שאין לבית דין שלמעלה שליטה עליו? - לגבי שליטה לשם הענשתו על חטאו. גם לגבי ענין זה עצמו אין למי שהוא שליטה עליו: נוסף על כך שהיהודי (אעפ"י שחטא) נשאר בכלל במעלתו - "ישראל", "כי שרית", הרי אפילו בקשר לחטא עצמו נשאר "ישראל".
טעם הדבר הוא, כי שם זה (ישראל) של היהודי, אינו שם תואר, של מעלה שניתוספה, כי אם שם לעצם. "כהן", "לוי" = "צדיק", "בינוני" וכו' - הם שמות המתארים דרגות, שאינן מצויות אצל כל ישראל במדה שוה, אין כל אחד צדיק וכהן. נוסף על כך אין התוארים עצמיים והם עלולים להשתנות: כשצדיק לא מתנהג כראוי - הוא חדל להיות צדיק. וכן כשכהן מחלל כהונתו, הוא מאבד את קדושת הכהונה*, אבל השם "ישראל" של היהודי הוא תואר עצמי, הוא מצוי בכל יהודי, כאמור, והוא מציין אותו פרט שבבני ישראל שלא ישתנה לעולם ח"ו. בדוגמת מאמר רז"ל*: "בין כך
אבות פ''ג שיחות 17
ובין כך בני הם ולהחליפם באומה אחרת (ח"ו) איני יכול".
והשם העצמי* ישראל - כשם שהוא נמצא בכל יהודי בכל מצב שיהא שרוי בו, הוא נמצא גם בכל הענינים והפעולות שהיהודי עושה, לא רק בפעולות טובות כי אם אפילו במעשה החטא ח"ו, מתבטא העצם של בן ישראל", משום שה"עצם", כאמור, נמצא בכל חלק שלו.
ט. ביאור הדבר:
תוכנו הפנימי של ענין החטא הוא, שהוא גורם ח"ן חסרון ופגם", כביכול, למעלה - דבר שאין אומות העולם יכולים לגרום, שכן אין להם כל יחס ומגע אל למעלה במדה שפעולותיהם ישפיעו שם. דוקא יהודי שאותו בחר הקב"ה - "יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב אשר אהב סלה" - והוא "חלק אלקה ממעל ממש", הרי פעולותיו - הטובות וגם ההפוכות ח"ו - מוסיפות כח למעלה, כביכול, או ח"ו להיפך?*.
הערות
- 3. סנהדרין מד, א. ובפרש"י.
- 4. בתו"כ אמור כא, ד: הרי הוא חולין. וראה רמב"ם הלי ביאת מקדש פ"ו ה"חדט, וצע"ק.
- 5. נסמן בלקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 184 הערה 6.
- 6. כי השם ישראל לפעמים הוא שם המעלה (והונח רק על זה שהגיע בפועל לדרגת כי שרית גו'), ולפעמים הוא שם שישנו בכאו"א [לפי שבכח יש בכאו"א להיות בדרגת שרית גו'. ראה תניא פ"ו, ספי"ג]. וראה בהפי' להרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ז.
- 7. ולכן "מהרסיך ומחריביך (אפשר באם) ממך יצאו" (ישעי' מט, יז). ולהעיר מדין ע"ז של ישראל שאינה בטילה עולמית, משא"כ של נכרי (ע"ז נג, א). ואב"מ.
- 8. חטא מלשון חסרון כמ"ש (מלכים א א, כא) והייתי אני ובני שלמה חטאים.
- 9. ראה בארוכה של"ה בהקדמה - שער הגדול.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- אגרות קודש ט'רנז ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 85 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 87 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 254 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 455 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 315 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 94 מאותו ספר ע"ז נג, סע"ב
- לקוטי שיחות 62 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 146 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 204 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות 176 מאותו ספר ע"ז נג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ. ע"ז נג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז ע"ז נג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א ע"ז נג, ב