172

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

3 לקוטי

מסבירים המפרשים', שהן אמרו "בחטאו מת", כלומר: "בחטאו לבדו ולא החטיא את אחרים עמו", כדי להבהיר שמגיע לצלפחד חלק בארץ ישראל.

אך קשה לקבל הסבר זה, כי:

א) אין אנו מוצאים בשום מקום, שלמחטיא את אחרים לא היה חלק בארץ*.

ב) מכך שרש"י כותב את המלים "בחטאו. לבדו..." רק לאחר שהוא מפרש "נזקקו לומר לא בחטא מתלוננים...", ואילו לפני כן - באומרו "לפי שהיו באות לומר בחטאו מת", אין הוא מפרש "בחטאו לבדו...", ניכר, שבאומרן "בחטאו מת" התכוונו בנות צלפחד לדבר נוסף,

5 רא"ם וגו"א כאן.

6) בגו"א כאן מוכיח שבאם הי' מחטיא אחרים לא הי' לו חלק בארץ מזה שמתלוננים ועדת קרח לא היו להם חלק בארץ אבל:

א) גם בנוגע להמתלוננים ועדת קרח גופא לא מצינו בשום מקום (בדרך הפשט) שלא הי' להם חלק בארץ.

ב) ואפילו בדרך ההלכה - (א) המקור לזה שמתלוננים ועדת קרח לא הי' להם חלק בארץ היא מזה גופא שאמרו בנות צלפחד "והוא לא הי' וגו'" (ב"ב שם). (ב) רק 'מתלוננים שבעדת קרח' לא הי' להם חלק בארץ, אבל המתלוננים שלאחר מעשה קרח (ראה לעיל הערה 2), מכיון ש'וילונו כל עדת בני ישראל' (שבפשטות קאי אכל ישראל), הרי אין שייך לומר שלא הי' להם חלק בארץ.

ג) כל הענין שמתלוננים כו' לא הי' להם חלק בארץ שייך לכאורה רק למ"ד ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ (ואלה שחטאו - אבדו חלקם וע"ד שלח יד, לח. וראה לקמן הערה 28), ובמילא, אין לזה מקום בדרך הפשט לפי שיטת רש"י (פרשתנו כו, נה) שלבאי הארץ נתחלקה הארץ.

מלבד "בחטאו לבדו", וכוונתן זו כל כך פשוטה, עד אשר רש"י אינו צריך לפרשה כלל.

ג. "מקושש עצים היה" או "מן המעפילים היה"

באותו "דבור המתחיל" ממשיך רש"י ואומר: "רבי עקיבא אומר: מקושש עצים היה, ורבי שמעון אומר: מן המעפילים היה".

ובכך אין מובן:

א) בפסוק נאמר "בחטאו מת", ואין נאמר באיזה חטא מדובר. מנין, אפוא, מסיק רש"י, שלפי "פשוטו של מקרא" הרי "מקושש עצים היה" או "מן המעפילים היה"?

ב) כאשר מביא רש"י שני פירושים, הרי זה משום שבכל אחד מהם יש מעלה מסויימת. יש להבין: מהו היתרון של הפירוש "מקושש עצים היה" על הפירוש "מן המעפילים היה", ומהו היתרון של הפירוש "מן המעפילים היה" על "מקושש עצים היה"?

ג) כפי שהוסבר פעמים רבות, אין רש"י מציין בפירושו את שמו של בעל המאמר, אלא אם כן נוסף על ידי כך הסבר בדרך הפשט לפירוש המובא.

ד בעניננו, כאשר בספרי7 ובגמרא% מופיע הפירוש "מן 7 שלח טו, לב.

הערות

  1. 1. פינחפ ג
  2. 2. שיחות
  3. 8. שבת צו, סע"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.

  1. אגרות קודש ח'תתקעב שבת צו, ב
  2. לקוטי שיחות 189 מאותו ספר שם צו, ב
  3. לקוטי שיחות 191 מאותו ספר שבת צו, ב
  4. לקוטי שיחות 194 מאותו ספר שבת צו, ב
  5. לקוטי שיחות 194 מאותו ספר שבת צו, ב
  6. לקוטי שיחות 435 מאותו ספר שבת צו, ב
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חיי-שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"א* שבת צו, ב
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשח"י. שבת צו, ב
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ. שבת צו, ב
  10. תורת שמואל שמב שבת דף צ"ו ע"ב
  11. שולחן ערוך יא שבת צו, א
  12. שולחן ערוך א שבת דף צו ע"ב
  13. שולחן ערוך ה שבת צו, ב
  14. שולחן ערוך ח שבת צו , א
  15. שולחן ערוך א שבת צו, ב
  16. שולחן ערוך (ב) שבת צו, א
  17. שיעורי הלכה למעשה מלאכות שבת שבת צו, רע"ב
  18. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים שבת דף צו ע"ב
  19. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמו דיני עירובין מן התורה שבת צו, ב
  20. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים שבת צו, ב
  21. תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ח שבת צו, סע"ב