ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז259

259

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

עצמו מבאר דבריו: במקדש היו מביאין כו', ר"ל במקדש, דאפשר, היו מביאין גופו של. פסח. בכ"ה ישבו במקדש, במקום דאפשר לישב, ובמילא מבואר פי' תיבת במקדש.

-- מ"ש במכתבו ד,הפסחים אכלו רק בכל העיר ולא במקדש", צ"ע אם יש איסור באכילת פסחים במקדש. ומ"ש יצאו וצלו את פסחיהם, הוא משום רוב העם שאכלו הפסח בבתיהן. אבל גם במקדש מותר לאכול, כיון דקרבן הוא ולא חולין. ורק בהיכל צריך קרא מיוחד, דהיכל אינו מקום אכילה כלל, לולא הכתוב דבקה"ק תאכלנו, דאין אדם אוכל במקום רבו -- זבחים סג, א. וצ"ע אם האוכל בעזרה היו מביאין לפניו גופו של פסח בלבד או גם חזרת כו' ויש סברות לומר דאתינן לפלוגתת רש"י ותוס' (מנחות כא, ב ועוד), או דלכ"ע מביאין. או דלכ"ע אין מביאין. -- ואז א"ש מפני מה לפי גירסת הירושלמי במשנתנו לא קאמר ובמקדש היו מביאין אף גופו של פסח -

חא לחמא עניא כו"

א. מקומה של הפיסקא ;הא לחמא עניא כו"" היא לאחרי הסימן עמגיד". ומזה מוכח, שפיסקא זו (אף שלכאורה תוכנה היא (רק) ;כל דכפין כו' כל דצריך כו' *, מ"מ) היא חלק מה,הגדה" עצמה (ולא כהענינים של הסימנים שלפני ,,מגיד" ולאחריו '), שענינה הוא: -- סיפור ביצי"מ.

ולכאורה הי' אפשר לומר הביאור בזה, שהכוונה ב;הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים" היא -- שרק אבהתנא היו בארעא דמצרים אבל עכשיו כבר נגאלו ממצרים, ולכן שייכת פיסקא זו ל;מגיד" '. אבל -- אינו. בי לפי"ז הוצרך להיות מקומה של פיסקא זו לאחרי השאלה ,מה נשתנה" (ככל חלק ה,הגדה" שנסמנה ב,מגיד"), שהרי ,אמירת ההגדה מצותה לאומרה דרך

) שהרי השם ,הגדה" -- שעיקרה הוא הסימן ,מגיר" (כבהערה הקודמת) -- הוא ע"ש והגדת לבנך, או ,לשון הודאה ושבח להקב"ה על שהוציאנו מאמ"צ" (אבודרהם. הובא בהגדה הוצאת קה"ת, ע"ש).

הערות

1. ואכמ"ל +.. (ממכחב ח' מרחשון תש"ח)
7. -
1. אף שהשם ,הגדה" בכללות, כולל גם הענעים של סומנים אלו. ולהעיר מדיוק לשון הרמב"ם בסוף הל' חומ"צ שב,נוסח ההגדה" כתב רק מ,הא לחמא עניא" עד ,באל ישראל", משא'יכ שאר הענינים הם רק ,סדר עשיית מצות אלו כו'" (שם רפ"ח).
3. השייכות של הפיסקא ,מה נשתנה" ל,מגיד" (אף שלכאורה התחלת ההגדה (סיפור ביצי"מ) הוא מ,עבדים הינו") -- כי ,אמירת ההגדה מצותה לאומרה דרך תשובה על שאלות ששאלוהו" (כמובא לקמן בפנים), ומכיון שהשאלה ,מה נשתנה" היא המאפשרת שאמירת ההגדה תה" ,דרך תשובה", לכן גם היא מכלל ה,הגדה"י

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם שיחת יום א' דחג הפסח, ה'תשל"ב לקו"ש ח"ז ע' 259

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.