140

1066 לקוטי

ה. המקדש - בית דירה אך עדיין אפשר לשאול:

חובת מעקה חלה דוקא על ,בית דירה"*, שאם לאו ,אינו זקוק לו"*. ואף מסיבה זו פטורים בתי כנסיות ובתי מדרשות ממעקה, כי בית הכנסת ,אינו בית דירה"י [ובמיוחד לדעת הרמב"ם, שמביא רק סיבה זו - ,לפי שאינן עשויים לדירה"* - כדלעיל בסעיף ב] -

חייבת במזוזה (ולא אמרינן בזה ,מה שהוא עושה כו") -

כי ענין המזוזה הוא קביעות שם ה' על פתח הבית, ואין צורך בזה ב,דירת גבוה ה' אלקי ישראל" (ל' החת"ס שם), משא"כ מעקה שענינו שמירת הבית ש,לא יפול הנופל ממנו", צ"ל גם בדירת הקב"ה (אם בנ"א משתמשים בו. וראה לקמן סעיף ה)].

5) ספרי פרשתנו שם. רמב"ם הל' רוצח כו' רפי"א. שו"ע חו"מ ר"ס תכז. שו"ע אדה"ז חלק חו"מ הל' שמירת גוף ונפש כו' סעיף א.

6) רמב"ם שם (וראה הערה 38). שו"ע שם. וראה שו"ע אדה"ז שם.

7) רש"י חולין (הנ"ל הערה 19).

8) וצ"ע, לכאורה, דא"כ למה צריכים מיעוט מיוחד ד,גגך" - והרי ,,אינו זקוק לו" מכיון שאינו עשוי לדירה; ועכ"פ נלמד זה מ,בית" (כבספרי שם. וראה הגמ"י שם). וראה סמ"ע שם סק"ה.

ויש לומר, דהו"א דביהכנ"ס וביהמ"ד נק' בית דירה, מכיון שמשתמש בו היחיד בקביעות לתפלה ותורה*, ולכן צ"ל מיעוט מיוחד (שגם הם בכלל ,אינם עשויין לדירה").

תצא ג

והרי ההיכל אינו בית דירה?

על כך יש לומר*: מושג הדירה קשור בעיקר לאכילה, כהלכה לגבי סוכה, שצריך להיות בה ,תשבו כעין תדורו"*, = ש,עיקר מצות הישיבה בסוכה" היא אכילה בסוכה'.

ולכן המקדש הוא .בית דירה", כי הוא מקום קבוע לאכילת קדשים"', אמנם, הקדשים נאכלים רק בעזרה, ולא בהיכל (שעל גגו היה המעקה), אך לפי הדין*, מותר.

ואף יותר מכך - חייבים בשעת הדחק לאכול קדשי קדשים בהיכל.

ואין להקשות מכך שבשעת הדחק

9 גם י"ל להמ"ד דגגין של היכל לא נתקדשו (ראה אנציקלופדי' תלמודית ע' גגין ועליות (ע' קלג) וש"נ). וא"כ מותרת ההשתמשות בם - והרי הפטור דאינו בית דירה הוא מפני שאין משתמשין על הגג (ראה שו"ע אדה"ז שם). ולהעיר משו"ת מבי"ט סק"י. שד"ח כללים מע' המ"ם כלל קצה (תקנה, ב).

ולהעיר דאת "ל שעליית ההיכל לא הייתה פתוחה להיכל צ"ע אם קדושתה בהיכל או כעזרה (ראה צל"ח פסחים פו, א. אנצק' תל' שם).

כן להעיר ממלכים (ב יא, ב ואילך) שהסתירו את יואש בחדר המטות - עליית בית קדש הקדשים (רש"י שם) - שש שנים.