33
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מנכסי ישראל, אשר התורה נתנה אותם לכהנים. כלומר, חלקים מסויימים אלו שייכים מלכתחילה לכהן. לעומת זאת, לגבי גזל הגר לא ייתכן לומר שדבר גזול זה שייך מלכתחילה לכהן: לפני שנגזל הדבר, הוא היה בודאי שייך לגר. אף לאחר שהוא נגזל מן הגר, חייב הגזלן להשיב את הגזילה לנגזל, ולא לכהן. ואפילו לאחר שהנגזל נפטר, בלי להשאיר יורשים, עדיין אין הגזל שייך לכהן, שהרי כל עוד אין הגזלן מודה בגזילה, אף כאשר עדים מעידים על הגזילה, אין חלה עליו החובה לתת את הגזילה לכהן. רק כאשר הגזלן בעצמו מודה בגזילה, ודוקא לאחר שהנגזל נפטר', ורוצה לשוב בתשובה ולהשיב את הגזילה, הוא צריך לתיתה לכהן. ואפילו אז, אין הכוונה שהכהן הוא במקום הנגזל, כלומר, שחובת
מבכורים - וראה להלן סעיף ה'), וגם ה"עשרה בגבולין" (לבד מגזל הגר**. ועד"ז תרומה, וכן תרו"מ וחלה שנכללים ב"וכל תרומה", כדלקמן שם), הם מלכתחלה שייכים לכהנים.
7) ראה פרש"י לעיל ה, ח: שמת התובע .. כשנמלך זה להתוודות כו'. וראה גם ב"ק קט, ב.
נשא א
ההשבה לנגזל מועברת כלפי הכהן*', אלא שהגזלן חייב להשיב זאת לקדוש ברוךךהוא, ל"בעל הבית" האמיתי*', ולאחר ש"קנאו ה"", אז "נתנו (ה') לכהן"??.
וכיון שבגזל הגר החידוש הוא בכך, שהדבר ניתן לכהן למרות שהוא אינו שייך לו בעצם, לכן ממשיכה התורה מיד לאחר מכן ומביאה את הדין "וכל תרומה...", הדומה לגזל הגר, והיא מבדילה בין "וכל תרומה" לבין "כל קדשי בני ישראל", שאין להם נקודה משותפת זו': גם לגבי התרומה חובת הנתינה לכהן קיימת רק לאחר<
הערות
- 1. **) לכאורה, גם "שדה אחוזה" היא דוגמת גזל הגר. שהרי זכותו של הכהן בה הוא רק ב"אם (המקדיש) לא יגאל את השדה", אבל מלכתחלה (כל זמן שלא מכר הגזבר את השדה לאיש אחר). יכול המקדיש לגאול אותה [ואדרבה, מצוה עליו לפדותה (רמב"ם הל' ערכין רפ"ה. וראה גם רש"י בחוקותי (כז. טז) "שאם נגאלה הרי טוב")] - אבל בכ"ז, אינו דומה לגזל הגר. כי בשדה אחוזה, הרי משהגיע שנת היובל (וגם לפנ"ז, משמכרה הגזבר לאיש אחר). נפקע כבר זכות הבעלים מהשדה. משא"כ בגזל הגר, שגם לאחרי מיתת הגר - חיוב הנתינה להכהנים תלוי בהבעלים, בהודאתו (וראה לקמן הערה 21
- 2. שיחות 38
- 8. ובפרט - שענינה "כפרה" (ב"ק קי, ב. וראה גם שם תוד"ה כסף).
- 9. ספורנו ה, ח.
- 0. ב"ק קט, ב. רש"י כאן ה, ח. וראה גם ב"ק (קט, ב) שכהנים מקבלי מתנה (ולא יורשים) הוו בגזל הגר.
- 1. ומה שנאמר כאן גם "כל קדשי בני ישראל" - יש לומר: כמה "קדשי בני ישראל" שאינם נכללים ב"וכל תרומה" דומים במקצת לגזל הגר (אלא שאינם דומים כ"כ כ"וכל תרומה" - ראה הערה שלאח"ז ולעיל שוה"ג הב' להערה 16). ולכן י"ל: א) שהכוונה ב"וכל קדשי בנ"י" היא רק למתנות אלו הדומים במקצת עכ"פ לגזל הגר (ראה עד"ז במדב"ר עה"פ (פ"ח, ו): "ריבה קדשים אחרים סתומין .. כשם שאמר המושב על גזל הגר כו'"). ב) מכיון שהוזקק למנות כאן "כל תרומה" וגם כמה מתנות משאר קדשי בנ"י - מזכיר כבר כל קדשי בנ"י, מכיון שכולם ניתנין לכהן.
- 2. ואף שגם בקדשים, הרי נוסף ע"ז שאין לכהנים זכות בהם עד שייעשו קדשים, גם לאח"ז "אין להם חלק בה אלא אחר מתנות האישים" (רש"י ויקרא ב, ג) = י"ל שאינם דומים לתרומה. כי, כמו שב"מתנות", "משפט הכהנים" הוא דוקא "מאת זובחי הזבח" (שופטים יח, ג), וקודם הזביחה יכולים בעליו להקדיש את הבהמה או למכרה לנכרי - אף שעי"ז מונע הוא את ה"מתנות",
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- אגרות קודש ח'תמא ב"ק קט, ב
- לקוטי שיחות 15 מאותו ספר ב"ק קט, א
- לקוטי שיחות 223 מאותו ספר ב"ק קט, ב
- לקוטי שיחות 63 מאותו ספר ב"ק קי, ב
- לקוטי שיחות 71 מאותו ספר ב"ק קי, ב
- לקוטי שיחות 32 מאותו ספר ב"ק קי, ב
- לקוטי שיחות 384 מאותו ספר ב"ק קי, א
- לקוטי שיחות 225 מאותו ספר ב"ק קי, ב
- לקוטי שיחות 221 מאותו ספר ב"ק קי, ב
- תורת מנחם בס"ד. יום ה' פ' חוקת-בלק, יו"ד תמוז ה'תשי"ב ב"ק קי, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו. ב"ק קי, א
- שו"ת סימן מב ב"ק דף ק"י סוף ע"ב
- תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט ב"ק קי, ב