36

0> לקוטי אף מתרומה גדולה וכו', לא מפני שלביכורים יש דמיון רב יותר לגזל הגר מאשר לתרומה גדולה

[שהרי, אדרבה: כיון שלגבי ביכורים קיים הדין של "תאנה שביכרה...", שאף לפי שהבעלים מפרישים את הביכורים כבר שייך הפרי המסויים, החונט ראשון, לכהן?. ואילו בתרומה, אין לפני ההפרשה חטים מסויימות שיש להפרישן כתרומה, וזכותו של הכהן מתקיימת רק לאחר ההפרשה. ולכן תרומה גדולה אף דומה יותר לגזל הגר מאשר לביכורים]

אלא היא מבדילה את הביכורים בפני עצמם מפני ש"ואיני יודע מה יעשה בהם". ולכן "בא הכתוב ולימד על הביכורים שיהיו ניתנין לכהן.

אמנם, ההלכה שהביכורים ניתנים לכהן, נאמרת בפרשת קרח = "בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו לה' לך יהיה" - וזאת (א) מאוחר יותר, לאחר פרשתנו, (ב) הדין מוזכר שם דרך אגב, ביחד כל שאר מתנות כהונה*, אך הפעם הראשונה והמקור לדין זה, שהביכורים ניתנים לכהן, הוא כאן בפסוקנו, "וכל תרומה...". מפני דין זה "בא הכתוב". והפסוק מופיע בסמוך ובהמשך לגזל הגר מפני טעם זה,

נשא א

שביכורים היא אחת ממתנות כהונה הדומות לגזל הגר.

ח. "ולימד" - דוקא לגבי ביכורים

לפי הסבר זה מובן מדוע צריך רש"י לבאר שוב "בא הכתוב ולימד על הביכורים שיהיו ניתנין לכהן" - למרות שאפשר לדעת זאת מדבריו הקודמים "אלו הביכורים" - כי בכך מתכוון רש"י להדגיש, שדוקא לגבי ביכורים נדרש ה"לימד" מפסוק זה:

בענין הדמיון לגזל הגר אין הביכורים שונים מתרומה גדולה, ואדרבה: תרומה גדולה דומה יותר לגזל הגר מאשר הביכורים, כדלעיל. אך כיון שהפסוק בא ללמדנו דינים - "בא הכתוב ולימד" - לכן הוא מכוון רק "על הביכורים"**.

ט. "לו היה" - הביכורים שייכים לכהן

אך לפי הפירוש "אלו הביכורים" מתעורר קושי אחר, לגבי לשון הפסוק "אשר יקריבו לכהן לו יהיה": מדוע יש להוסיף את המלים "לו יהיה" לאחר שכבר נאמר לפני כן "אשר יקריבו לכהן" - כיון שמקריבים ונותנים את התרומה ואת "כל קדשי בני ישראל" לכהן, מובן ש"לא יהיה"?

לפי הסברה שמעלה רש"י, שב"וכל תרומה" הכוונה היא בעיקר לתרומה