979
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
תזריע
א. זמן מצות המילה הוא ביום השמיני ללידה, כנאמר בפרשה "וביום השמיני ימול בשר ערלתו". וכשהמילה היא לאחר היום השמיני, הרי אף שהמצוה מתקיימת בכלל, והרי מברכים עליה וכו'', אבל, לכאורה חסר פרט במצוה, מעלת מילה בזמנה - למול ביום השמיני דוקא. במילה ביום השמיני יש מעלה מיוחדת, שמילה (וכן מכשירי מילה) בזמנה, דוחה את השבת, כפי שנלמד: מהפסוק "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" - "וביום אפילו בשבת", ואילו מילה שלא בזמנה אסורה בשבת.
לפי זה נמצא: לכאורה, שאם מלים תינוק אחר שמונה ימים, - גם כשלא היתה אפשרות למול קודם משום שהיה חולה, - לא קיימו את מצות מילה בזמנה, וגם לגבי מצות המילה בכלל, שמתקיימת על ידי המילה אחר כך, אין זה אלא לענין שיהא מהול מעכשיו, אבל לא לגבי הימים שלפני זה, בהם היה הילד ערל. שאותם אי
אפשר לתקן יותר. אמנם לא היתה כאן עבירה על המצוה, כי הרי היה אסור למול משום פיקוח נפש שדוחה את כל התורה*, אבל חסר קיום המצוה.
הרמב"ם כותב* כי הטעם לכך שאין למול אלא תינוק שאין בו שום חולי הוא: "שסכנת נפשות דוחה את הכל ואפשר למול לאחר זמן ואי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם". מאריכות לשון הרמב"ם: "ואפשר למול כו'", מובן שכוונתו לתת טעם שני: טעם אחד משום שפקוח נפש "דוחה את הכל", כלומר שאפילו אם אין שום עצה לקיים את המצוה אחר כך, היא נדחית משום פיקוח נפשות; טעם נוסף, משום ש"אפשר למול לאחר זמן", שהמצוה אינה נדחית כלל שכן אפשר למול אחר כך. מזה מובן, שמצות מילה המתקיימת לאחר זמן,
הערות
- 1. לדעת המפרשים שאין מברכים על ניקור מפני שענינו ל"ת - שלא לאכול איסור (או"ה שער נח, קד) - הברכה מוכיחה ג"כ שיש בזה לא רק הענין שלא יהי' ערל - ראה לעיל ע' 14.
- 2. שבת קלב, א.
- 3. ראה פיה"מ להרמב"ם ספי"ט דשבת. ירוש' ר"ה פ"א הי"א.
- 4. יומא פב, א. 65 הל' מילה פ"א, הי"ח. ועיין תוד"ה ושווין (שבת קלא, סע"א) שכתבו: "דמילה אם עבר זמנה לא בטלה שאותה מילה עצמה שהוא מיחייב בשמיני הוא עושה בתשיעי", שמזה מוכח שבמל אח"כ (לכאורה גם אם בזמנו פשע ולא מל ועיין להלן בהערה *8), ישנו הענין דמילה בזמנה (אלא שעדיין צ"ע, דסיים הענין בתוס' שם "שאם מל בשמיני לא הי' חוזר ומל בתשיעי" - דמה בעי בזה - י"ל דזוהי הגבלה דרק ענין מילה בזמנה ישנו, אבל לא תיקון הימים שבנתיים). ועייג"כ מכתב הגאון הרגצובי (בשדי חמד במילואים לקונטרס המציצה ח"ו ע' 5) ובצפע"נ על הרמב"ם הל' מילה ספ"א.
מצוטט ב־3 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג. לקו"ש ח"ג ע' 979
- תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז. לקו"ש ח"ג ע' 979
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז. לקו"ש ח"ג ע' 979
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.
- לקוטי שיחות 173 מאותו ספר שבת קלא, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות 121 מאותו ספר שבת קלא, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ה שבת קלא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה שבת קלא, א
- שולחן ערוך א שבת קלא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רמט דינים השייכים לערב שבת שבת , קלא , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שפח דין אם לא עירבו החצירות יחד וגם לא נשתתפו במבוי שבת קלא, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג שבת קלא, א
- אגרות קודש תקטז שבת קלב, ב
- לקוטי שיחות 53 מאותו ספר שבת קלב, א
- לקוטי שיחות 59 מאותו ספר שבת קלב, ב
- לקוטי שיחות 335 מאותו ספר שבת קלב, א
- לקוטי שיחות 80 מאותו ספר שבת קלב, א
- לקוטי שיחות 202 מאותו ספר שבת קלב, ב
- לקוטי שיחות 87 מאותו ספר שבת קלב, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א שבת קלב, א
- תורת מנחם בס"ד. ר"ד בעת ברית-מילה*, ז' אדר-שני ה'תשי"א שבת קלב, ב
- תורת מנחם בס"ד. ר"ד בעת ברית-מילה*, כ"ד אייר, ה'תשי"א שבת קלב, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג. שבת קלב, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' ויגש, מוצאי נר ה' דחנוכה, ה'תשח"י. שבת קלב, ב
- תורת מנחם בס"ד. יום א' ט"ו תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תש"כ שם קלב, א
- תורת חיים מו, ג שבת קלב, א-ב
- שולחן ערוך (ב) שבת קלב, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל שבת קלב, ב
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב שבת קלב, ב