ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך להלך לךשיחה ג53

53

שיחה ג

א. במקור הדין שמילה דוחה את השבת, מצינו (בכללות) ג' לימודים, שנים בש"ס¹ וא' במכילתא²:

לדעת ר' נחמן בר יצחק³ נלמד הדבר מגז"ש: דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות (בשבת כתיב⁴ "כי אות היא"⁵, "לדורותם ברית עולם"⁶, ובמילה כתיב בפרשתנו⁷ "והי' לאות ברית גו'" "ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם"⁸).

לדעת ר' יוחנן נלמד מהכתוב⁹ "ביום השמיני ימול" — "ביום¹⁰ אפילו בשבת".

ובמכילתא עה"פ¹¹ "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת" איתא: "רבי אליעזר אומר דבר שהברית כרותה לו ואיזו זו זו מילה", וכתבו במפרשים¹² דכוונת המכילתא להמשך הכתוב "לדורותם ברית עולם"¹³, "זו מילה שמותר לעשותה בשבת".

והנה לפום ריהטא החילוק בין ג' לימודים אלה הוא: לדעת ר"א במכילתא הלימוד דמילה מותרת בשבת הוא מכתוב שנאמר בפרשת שבת; לדעת ר"י בגמ' הלימוד הוא מפרשת מילה (בפ' תזריע); ואילו לדעת רנב"י נלמד הדין מכתוב בפרשתנו (בגז"ש)¹⁴, בפרשת מילת אברהם אבינו.

הערות

1. שבת קלב, א. בגמ' שם יש עוד דיעות — (א) הוא הלכה למשה מסיני, (ב) דעת ר"א בר יעקב "אמר קרא שמיני שמיני אפילו בשבת" (שנכלל בלימוד הב' שבפנים שלמדים מהכתוב דפ' תזריע).
2. וראה ילפותא דר"י בתוספתא שהובאה לקמן הערה 18.
3. בנוסחת הכ"י בדק"ס הוא הכל מדברי הגמ', דשקו"ט בביאור דעת רבי אלעזר אתיא אות אות, וליתא שם בעל המאמר רנב"י. אבל הובא בבה"ג הל' מילה בתחילתו. ר"ח שבת שם (ושם "ונדחו דבריו (דר"א) ובא ר"נ בר יצחק ולמדו כו'"). וכן מוכח בתוד"ה תניא וברמב"ן וריטב"א שם. ועוד.
4. תשא לא, יג.
5. כן הובא בפרש"י שם ד"ה אתיא אות אות. ובר"ח שם הובא בלימוד דר"נ הכתוב שלאח"ז (פסוק יז) "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם". ואולי נקט רש"י המוקדם בקרא.
6. תשא שם, טז. הובא בפרש"י שבת שם ד"ה אלא אתיא וד"ה דורות.
7. יז, יא (פרש"י שם ד"ה אתיא).
8. יז, יב — כ"ה בפרש"י שם ד"ה דורות. ובר"ח שם בלימוד דר"נ הובא הכתוב שלפנ"ז (שם, ט) "ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם". וראה מהרש"ל בפרש"י שם.
9. תזריע יב, ג. והברייתא שבגמ' שם "תניא כוותי' דר"י. . שמיני ימול אפי' בשבת" היא בתו"כ תזריע שם.
10. וכן הובא בשאילתות אחרי (שאילתא צג בתחלתה). בה"ג הל' מילה (אלא דבהנ"ל הלימוד מ"וביום" — בוא"ו. וראה גם חידושי הרמב"ן שבת שם). וכ"ה בשו"ע אדה"ז או"ח ר"ס שלא.
11. תשא שם, טז. וכ"ה ביל"ש עה"פ (רמז שצא).
12. ראה זית רענן (לבעל מג"א) ליל"ש שם. וכ"ה בכמה מפרשי המכילתא.
13. וראה מכילתא מהדורת האראוויץ ועוד — גירסא כזו במכילתא (ויל"ש).
14. כ"ה לפי פשטות הגמ', דמהלימוד "דנין אות ברית ודורות כו'" למדין ד"מילה גופא. . דוחה שבת". וכן מפורש בבה"ג שם. ולהעיר מתוד"ה תניא כוותי' דיש לפרש דדרשת רנב"י "אות ברית דורות אתיא למכשירין", לר"א דמכשירין דוחין שבת. וראה חידושי הרמב"ן והריטב"א שם. ואכ"מ.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א לקו"ש חל"ה ע' 53

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.