121

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

פסקי הלכות 'י): ,מצות עשה לעשות בית לה' מוכן** להיות מקריבים בו הקרבנות כו' " -- להדגיש שאין הציווי מוגדר ומוגבל לבנית בית כ"א ,לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות" *יי. היינו שאם אין הבית מוכן ,להיות מקריבים בו" לא נתקיימה המ"ע של ,ועשו לי מקדש" **.

7 משא"כ ספהמי"צ שאינו פסקי הלד כות. ועוד : ספר היד כתבו בלה"ק (ובתראי הוא), משא"כ סהמ"צ שכי בערבית.

8 עד"ז הוא בשרש יב ,שיהי' לנו בית מוכן יבאו אליו כו'". וכ"ה בסהמיצ הוצאת העליר (ובהוצאת קאפאח : שיהא לנו בית שאליו פונים).

9 להעיר מצפע"נ (מהדו"ת ג, ב. פב, גיד -- הובא ככללי התוהמ"צ ח"א ע' צט) דהרמב"ם כתב דהמצוה היא לעשות ביהביח, ולא נקט לבנות דהבנין של המקדש הוא רק כדי שיהי' (הגמר שיהי') כו', ולא שיבנה. ומחלק בין משכן למקדש, דבמשכן הוי המצוה הבנין. ולכן רחי הבנין שלו שבת*, עיי"ש עוד נפ"מ אם גשים, עבדים וקטנים כשרים לבנין. וראה גם צפע: הל' ערכין בהשמטות נך, א. >" ויקהל ע' קסח-ט.

0) וראה בחינוך שם ,וזאת המצוה (ועשו לי מקדש) כוללת עמה הכלים הד צריכים כבית אל העבודה כגון המנורה וכל

*) כן נראה מצפע*נ על התורה ויקהל ע' קסה וכן מוכח מההמשך במהזו"ת שם (אף שבדפוס כתב .החינוך- -- ואינו מובן, שהרי גם החינוך דבהמק"ד דחי שבת. ואולי (גם) לקושיא זו רמז בציונו תיכף למו"ק (ס, א)). ובכל אופן צע"ג, שהרי מפורש במכילתא ר*פ ויקהל (הובא בצפע*נ שם) שאין מלאכת המשכן דוחה שבת ושם מדוד בר בעשיית המשכן. ואולי זוהי כחנתו בהציון למכילתא -- שמשמע אחרת. או שהדיוק להסיום במכילתא שמדייק ,כגון שנטל קרנו של מזבהח כו'* -- ולא קאטר כפשוטו מלאכות דעשיית המשכן. ואכ"ם.

רומח ב

ועפ"ז מובן בפשטות ש,המנורה והשלחן והמזבח וזולתם כולם (הם) מחלקי המקדש" (היינו שבציווי על עשיית כלי המקדש הרי הוא מצווה על חלקי המקדש), כי במה נעשה המקדש מוכן כו' -- הוא עי עשיית המנורה והשלחן והמזבח* (כי ב,הקרבנות"

שאר הכלים כולם".

במנ"ח (שם) כתב ד,בר"מ כאן אינו מבואר בל' הזה רק מ"ע לעשות בית כף ואח"ז בה"ו כתב דיגים דעושים כלים כו" אבל אי"ז זיני המצות של מ"ע זו".

אבל (נוסף לזה שמפורש כתב כן ה" רמב"ם בסהמ"צ מ"ע כ ושורש יב (הובא בתחילת השיחה) אלא שסה"מ לא הי' אז תח"י המנ"ח, כמ"ש שם, הנה) מוכח הוא גם מספר היך, א) מזה שכתב שהמצוה היא ,לעשות בית לה' מוכן להיות מקריד בים בו הקרבנות כו"" כבפנים. ב) מהכי תמוה לכאורה -- שהכניס דעי עשיית כלי המקדש (המזבחות השלחן המגורה כו6 בהל'י ,בית הבחירה* ולא בהל' ,כלי ה" מקדש". ג) בפ"א מהל' ביהב"ח גוכא לאח" רי שמפרש בה"ה הדברים שהן עיקר בבנין הבית מפרש בהיודז ,ועושין במקדש כלים כו'", לפני שמבאר בה"ח איך בנין ההיכל והעזרה כו

1 ועפי"ז יובן גם לדעת הרמב"ם שאין מצות בנין המקדש ,הכשר מצוה* וכ" תוסי שבת קלא, א סד"ה ושוין.

ועפי"ז יש לבאר מה שבמ"ע כ הוצרך להוסיף ,הנה התבאר (מהספרי שהביא) שבנין ביהב"ח מצוה בפ"ע" *. כי מכיון שכתב (שם בתחלת דבריו) שהמצוה לבנות ביהבייח (היא) לעבודה בו יהי" הקרבה כו', הי' אפ"ל שהוא רק כמו ,הכשר מצוה" לעבודת הקרבנות שלאח"ז : ולכן מוסיף שהיא ,מצוה בפ"ע (לא הכשר)". ובהל' ביהב"יח מובן הוא מדיוק לשונו ,לעשות בית לדי מוכן", כבפנים. וראה צפע"נ שנסמן בהערה 39.

*) ואין לומר שכונתו היא שבנין ביהבי"ח היא מצוה בפ*ע ממצות בנין המשכן וכו', ראה לעיל הערה 5:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 979 מאותו ספר שבת קלא, סע"א
  2. לקוטי שיחות 173 מאותו ספר שבת קלא, סע"א ואילך
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ה שבת קלא, ב
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה שבת קלא, א
  5. שולחן ערוך א שבת קלא, א
  6. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רמט דינים השייכים לערב שבת שבת , קלא , א
  7. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שפח דין אם לא עירבו החצירות יחד וגם לא נשתתפו במבוי שבת קלא, א
  8. תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג שבת קלא, א