ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד202

202

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

היינו שמורידה מקדושה לקליפה. והנה ירידת מצוה למדרי' השני' שבקליפות, היינו גקה"ט, הותרה באופן שבעת הירידה נעשית העלי' ולא רק ההכנה לזה. עשה דוחה ל"ת אם בעידנא דמיעקר לאו מקיים עשה (שבת קלב, ב. וראה גיב משל"מ הל' ק"פ רפ"י. ובמלא הרועים ח"א מע' עשה דוחה ל"ת בתחלתו).

ולכאורה -- היתר הירידה למדרי' הראשונה שבקליפות, היינו ק"נ, ג'כ צ"ל בתנאי כזה, היינו באופן הד'. -- וזה מחדש האופן הששי, שבק"נ הותרה הירידה אף שאז אינה אלא הכנה לש"ש.

(ו) אופן השלישי הוא לימוד לש"ש ולא מצוה -- באופן שלילי. היינו זהירות בשמירת איסור -- כמו שכתבתי אני.

ולא פירש טעמו בזה. דהרי כיון דאסור לחשוב ד'ית במבואות המטונפות, ורק ע"י חשבונות של חכמות האומות יכול להשמר מזה, ה"ז קיום ענין דלית, ולא רק עשי' לש"ש. וכחילוק דבכל דרכיך דעהו או קיום מצוה בפו"מ. והן הן שני הסוגים שבתניא פ"ז: א. האוכל כו' כדי להרחיב דעתו כו'. ב. לקיים מצות עונג שויו"ט. וראה ג"כ שם ספל"ד: החומש מעלה עמו כל הארבע ידות כו' ומלבד זה הרי בשעת כו' -- שזהו עילוי נוסף, כמובן.

(ז) בק"נ יש שני אופנים : לש"ש -- עולה לקדושה, שלא לש"ש - יורד לגקהיט.

כנ''ל -- אינו לפענ"ד. דשלא לש"ש אם אינו למלאות תאוה, אלא סתם -- ה"ז ק"נ עצמה ובמקומה נשארת. איב"א סברא -- כנ"ל סוף סק'"א. איב"א מעשים בכ"י -- דקטן באכילתו אינו מוריד ואינו יורד לגקה"ט. ואב"א מרז"ל, שדייק בפ"ז: אך מי שהוא בזוללי כו' למלאות תאות כו'. ומפורש הדבר בקיצור לפיז ולפ"י.

(ח) מפני מה כתב אדה"ז בספ"ז טעמו של הרמב"ם ורמב"ן ז"ל - ולא ,טעמם".

סגנון נפוץ הוא ביותר שהתיבה ,מושכת אחרת עמה". דוגמא בפרשת השבוע: למען ינוח עבדך ואמתך כמוך -- ולא ,ינוחו". ולכן תַ*א, שמתרגם קרוב ללשון, ינוח. ותיב"ע, שהוא קרוב לכוונה, ינוחון.

(ט) סו"ס מהו החילוק דחכמת ע"ז מחכמת החשבון וביו"ב ?

ע"פ הנ"ל מבואר: חכמת ע"ז נאסרה באל תפנו גו' -- ה"ה מגקה"ט, היינו שבה ניצוצות מגקה*ט. וזה מקומה מצ"ע ובלימוד סתם. -- אם לומד להבין ולהורות -- התירו רז"ל הקשר והאיסור והניצוצות הנ"ל עולים ממקומם כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.