בס"ד. ר"ד בעת ברית-מילה*, ז' אדר-שני ה'תשי"א

277

בלתי מוגה

[לאחרי הברית, קודם הסעודה¹⁵⁴⁶, טעם כ"ק אדמו"ר שליט"א מיני מזונות, וברך את אבי הבן שיזכה לגדלו כו' מתוך הרחבה. וכן בירך את המוהל, באמרו: "איר מאַכט דאָך אידן", וברכו שימשיך בעבודתו בהצלחה, בגשמיות וברוחניות].

א . שאלתי פעם אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות מנהגים – למה לא רשמו אותם? והשיב לי: לא היו מונחים בזה ("מ'איז ניט געלעגן אין דעם"). ושאלתי: הרי ישנם ריבוי ענינים הנוגעים לפועל וצריכים לידע איך להתנהג? והשיב: באמת חבל ("עס איז טאַקע אַ שׁאָד") שלא רשמו אותם.

ולכן, כשראיתי איזה מנהג אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ציינתיו ברשימה, והשייך גם לרבים, הבנתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שכדאי לפרסם ברבים.

ב . פעם נזדמן לי להיות נוכח בברית-מילה שבה נתכבד כ"ק מו"ח אדמו"ר בסנדקאות¹⁵⁴⁷, וציינתי ברשימותי כמה הנהגות¹⁵⁴⁸:

כ"ק מו"ח אדמו"ר צוה להביא הטלית שלו, והתעטף בה ללא ברכה¹⁵⁴⁹.

הברית-מילה היתה כשלש-ארבע שעות לאחרי תפלת שחרית, לאחרי כל השיעורים של הפסק – כפי שמצינו בשו"ע של רבינו הזקן כמה שיעורים: עד שיסיח דעתו¹⁵⁵⁰, ב' שעות¹⁵⁵¹, וכיו"ב¹⁵⁵² – ואעפ"כ, התעטף בהטלית שלו ללא ברכה.

278

ואף שהי' יכול להתעטף בטלית שאולה שאין מברכים עלי'¹⁵⁵³, מ"מ, התעטף בהטלית שלו דוקא, וללא ברכה, להורות שאין צורך לברך עוה"פ גם לאחרי שיעור הפסק.

בשעת הברית-מילה הבחנתי שכ"ק מו"ח אדמו"ר – שהי' הסנדק – נראה חיור ולבן מאד, ובשעת החיתוך, הפנה כ"ק מו"ח אדמו"ר את ראשו כמי שלא יכול להסתכל על דם .

ולהעיר על הפלא שבדבר – שהרי כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' שוחט¹⁵⁵⁴, ואעפ"כ, הפנה את ראשו כמי שאינו יכול להסתכל על דם.

כמו כן הבחנתי שבמשך כל זמן הברית-מילה הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר מרחש בשפתיו ("געשעפּטשעט מיט די ליפּן") בלחש . – אינני יודע מה אמר בשעת מעשה, אבל הבחנתי שאומר משהו.

אח"כ שאלתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר מה אמר בשעת הברית-מילה, (כ"ק אדמו"ר שליט"א חייך ואמר:) והוספתי, שזהו דבר הנוגע לפועל, שאם יכבדוני פעם בסנדקאות אדע מה צריכים לומר... – אבל כ"ק מו"ח אדמו"ר לא השיב לי.

(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:) נוּ, אינני יודע אמנם מה אמר, אבל יודע אני עכ"פ שהי' אומר משהו.

ג . לאחרי הברית-מילה, בעת הסעודה¹⁵⁵⁵, אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר¹⁵⁵⁶:

סדר העבודה לאחר מ"ת הוא שבתחילה צ"ל העברת ערלת הגוף, שזהו"ע המעשה, ואח"כ העברת ערלת הלשון, ענין הדיבור, ואח"כ העברת ערלת הלב, ענין המחשבה.

אצל אברהם אבינו – קודם מ"ת – הי' הסדר באופן הפוך: בן שלש שנים הכיר את בוראו¹⁵⁵⁷ – שזהו"ע המחשבה, ואח"כ היתה עבודתו בפירסום אלקותו ית' בעולם¹⁵⁵⁸ – בדיבור, ואח"כ היתה המילה כפשוטה – במעשה.

אבל אצלנו, ההתחלה היא בהענין העיקרי – ענין המעשה .

279

ד . סיפר¹⁵⁵⁹ כ"ק מו"ח אדמו"ר¹⁵⁶⁰:

על ברית-מילה אצל א' מנכדי הצמח-צדק היו צריכים לבחור בין שני מוהלים. מוהל אחד הי' אומן מומחה במלאכתו, אבל לא הי' שייך כ"כ לכוין כוונות כו', ומוהל אחד שהי' שייך לכוונות, אבל לא הי' אומן מומחה כ"כ. וצוה הצמח-צדק ליקח המוהל שהוא אומן מומחה, באמרו: עשי' לעילא , ו"לעילא" בדרגא כזו ששם אין צורך ב"כתובת" ("אַזאַ לעילא וואָס מ'דאַרף דאָרטן ניט קיין אַדרעסן").

והוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר: לכאורה אפשר לבאר פירוש הדברים, שהסיבה שיכולים ליקח המוהל האומן אף שאינו שייך לכוונות, היא, מפני שהמוהל השני כיוון את הכוונות, וכפי שמצינו בכמה ענינים שכוונתו של אחד מועילה גם לשני¹⁵⁶¹. אבל, מלשונו של הצמח-צדק "עשי' לעילא", מובן, שהעשי' כשלעצמה די' וטובה, ואין צורך בכוונות.

ה . ויש להוסיף בביאור מעלת העשי' שבמצות מילה:

המעלה המיוחדת במצות מילה שלא מצינו דוגמתה בשאר המצוות (מלבד פסח) – שהיא מצות עשה, ויש בה אזהרת כרת, שזהו חידוש לגבי שאר המצוות, כי, אזהרת כרת אינה אלא במצוות לא תעשה, ורק במילה ופסח יש אזהרת כרת על ביטול מצות עשה¹⁵⁶².

וביאור הענין¹⁵⁶³:

מבואר בדרושי חסידות¹⁵⁶⁴ שיש מעלה במצוות לא תעשה לגבי מצוות עשה, שמצוות עשה הם בבחי' ו"ה, ומצוות לא תעשה הם בבחי' י"ה, כי, ע"י קיום מצוות עשה ממשיכים אורות שיכולים לבוא ולהתלבש בכלים, ולכן המשכתם היא ע"י עשי' , משא"כ ע"י מצוות לא תעשה ממשיכים אורות שהם למעלה מהתלבשות בכלים, ולכן המשכתם היא באופן שע"י העדר העשי' (מניעה מלעשות הדבר) נמשך האור בדרך ממילא, אבל אי-אפשר להמשיכם ע"י עשי'.

כלומר: יש אמנם מעלה בהמשכת האור שיכול לבוא ולהתלבש

280

בכלים, ומהאי טעמא¹⁵⁶⁵ מצות עשה דוחה מצות לא תעשה¹⁵⁶⁶, אבל אעפ"כ, מצוות לא תעשה הם גבוהים יותר ממצוות עשה, כיון שעל ידם נמשך אור נעלה יותר, אור שלמעלה מהתלבשות בכלים.

ומצד גודל מעלת מצוות לא תעשה על מצוות עשה – אזהרת כרת היא במצוות לא תעשה דוקא.

וכיון שבמצות מילה ופסח יש אזהרת כרת, עכצ"ל, שגדלה מעלתן כמו מעלת מצוות לא תעשה, היינו, שעל ידם ממשיכים אורות שלמעלה מהתלבשות בכלים , ויתירה מזה, שגם האורות שלמעלה מהתלבשות בכלים שבדרך כלל אי-אפשר להמשיכם ע"י עשי' אלא ע"י העדר העשי' (לא תעשה), נמשכים במילה ופסח ע"י עשי' .

ו . עפ"ז יש לבאר מארז"ל¹⁵⁶⁷ בנוגע למעלת מילה לגבי שבת – "שבת . . שקולה כנגד כל מצוותי' של תורה ו(אעפ"כ) המילה דוחה אותה, משל לשני מטרוניות שהיו באות זו על גב זו ואין אתה יודע אי זו גדולה מחבירתה, זו שהיא יורדת מפני חבירתה את יודע שחבירתה גדולה ממנו":

אע"פ ש"שבת שקולה כנגד כל מצוותי' של תורה", הרי, גם בשבת ישנו הגדר והחילוק דמצות עשה ומצות לא תעשה, כאמור, שהמשכת האורות בכלים היא באופן של עשי' (מ"ע), והמשכת האורות שלמעלה מהתלבשות בכלים היא באופן של העדר העשי' (מל"ת), ואי-אפשר להמשיכם באופן של עשי'.

ולכן "המילה דוחה אותה", שהמילה גדולה מן השבת – שיש בה המעלה דמצוות לא תעשה שהם גבוהים ממצוות עשה (כמובן מזה שיש בה אזהרת כרת), שעל ידה נמשכים האורות שלמעלה מהתלבשות בכלים, ולא עוד אלא שאורות נעלים אלה (שבדרך כלל נמשכים ע"י העדר העשי' דוקא) נמשכים באופן של עשי' .

ז . ובביאור טעם הדבר – יש לומר:

מצות מילה (וכן פסח) נאמרה לפני הדיבור. ואף שאנו מקיימים אותה מצד הציווי שלאחרי הדיבור¹⁵⁶⁸, מ"מ, מתייחסת גם למצות מילה כפי שהיא לפני הדיבור¹⁵⁶⁹.

281

[ולהעיר שעד"ז מצינו בנוגע לתורת החסידות – שספר התניא מתייחס לאופן התגלות החסידות לאחרי פטרבורג, אף שכתיבתו היתה לפני פטרבורג¹⁵⁷⁰].

ויש לומר, שהחילוק בין אופן המשכת אורות בכלים ע"י עשי' להמשכת אורות נעלים שלמעלה מהתלבשות בכלים ע"י העדר עשי', נתחדש לאחרי הדיבור, אבל לפני הדיבור לא היתה מדידה והגבלה זו, ולכן, במצות מילה שנאמרה ומתייחסת ללפני הדיבור, יכולים להמשיך אורות שלמעלה מהתלבשות בכלים ע"י עשי'¹⁵⁷¹.

ח . (כ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך לספר אודות הברית-מילה שבה הי' נוכח כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:)

בהברית-מילה הנ"ל נתן כ"ק מו"ח אדמו"ר עשרים זלאָטעס עבור הישיבה, באמרו, שסכום זה הוא בתור דמי-קדימה עבור לימודו של הילד (הרך הנימול) בהישיבה¹⁵⁷².

ויש לקבוע מנהג זה בכל ברית-מילה – ליתן להישיבה דמי-קדימה עבור לימודו של הילד בהישיבה.

(כ"ק אדמו"ר שליט"א חייך ואמר:) לכל לראש – יש תועלת בכך שנותנים מעות להישיבה, ועוד והוא העיקר, שכיון שזוהי הנהגה שהנהיג כ"ק מו"ח אדמו"ר, יש לקבוע מנהג זה.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לבעל-הברית חמש דאלאר ליתן להישיבה, באמרו, שהערך של עשרים זלאָטעס (הסכום שנתן כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ) אז שוה היום לחמש דאלאר.

בעל הברית שאל אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א אם יכול לפדות שטרות אלה (שקיבל מכ"ק אדמו"ר שליט"א) וליתן להישיבה שטרות אחרים, והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א שיכול לפדות, והוסיף:]

282

בהקדש מצינו אמנם קולא בענין זה (אף שבכלל יש בו כמה חומרות), ש"נפדה בפחות משויו", ולכן יש להדגיש שלכל הפחות לא יהי' הפדיון בפחות משויו¹⁵⁷³.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לבעל-הברית סידור תהלת ה' הוצאת קה"ת תשי"א, ואמר:]

בהשגחה פרטית הגיע היום מבית-הדפוס סידור זה, שבו נדפסה ביוגרפיא של כ"ק מו"ח אדמו"ר. – סידור זה ישמרו עבור הילד עד שיגדל וילך לישיבה, וילמד בו אלף-בית ועברי¹⁵⁷⁴.

**********