ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ה י"ט כסלו שיחה א173

173

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מכך: שמועד י"ט כסלו עצמו יימשך? בכל ימות השנה*.

י"ט כפלו

ב. *"ט כסלו דומה לפסת

מצוות דרבנן "יוצאות ונמשכות ממצוות התורה"?. מכך מובן, שמצוות התורה כוללות בודאי בתוכן ענינים הנשארים ונמשכים תמיד. ואכן אנו מוצאים, שחג הפסח נמשך בכל ימות השנה"'. כפי שידועה'' הסיבה לכך שאדמו"ר הזקן לא שיבץ בהגדה שבסידורו את הפיסקה "חסל סידור פסח", כי פסח אינו מסתיים, אלא ממשיך בכל הימים הבאים, שלא כמועדים האחרים, שרק הארה שלהם מאירה בשאר ימות השנה?'.

9 אנה"ק סכ"ט (קנ, א).

וגם מצות מילה שהיא פעולה נמשכת (כנ"ל הערה 8) - אף שמצותה היא ביום השמיני - הרי מה שנמשך בתמידות הוא כללות המצוה - שהוא מהול כו' (שזה - אין לו זמן קבוע) - ולא הענין ד"ביום השמיני ימול".

1 שיחת חגה"פ - בסה"ש תש"ג ע' 75. ונעתק בהגדה של פסח (הוצאת קה"ת) עם לקוטי טעמים ומנהגים בסופה.

הערות

7. עוד ענין בהשייכות די"ט כסלו לכל ימי השנה - אשר הוא ה"ראש השנה" לחסידות (ראה הערה בתחלת השיחה), והרי היחס דראש השנה לכל ימי השנה הוא דוגמת יחס הראש שבגוף האדם לכל אבריו, אשר [לא רק שכולל את חיות כל האברים, אלא שגם לאחרי שנמשך החיות מהראש להאברים] הראש הוא המנהיג את כל האברים (ראה בארוכה לקו"ש ח"ד [המתורגם] ע' 5).
2. אמנם ממ"ש בשיחת חגה"פ הנסמן להלן, שרק חגה"פ - ועד"ז יט כסלו - נמשך תמיד, מובן שענין זה אינו בר"ה. כי היחס דר"ה לכל ימי השנה הוא רק (דוגמת יחס הראש שבאדם לאברי גופו) מה שכולל אותם ומנהיגם, אבל לא שהוא עצמו נמצא בהם. משא"כ חגה"פ וי"ט כסלו, הם עצמם נמצאים הם בכל ימי השנה.
3. וישנה מעלה בהענין שי"ט כסלו הוא ר"ה לחסידות, וכן עד"ז מה שחגה"פ הוא ר"ה לרגלים (ראה ר"ה ד, א) - בזה שפעולת הראש דכל אחד מהם בימי השנה היא [לא רק מצד חגה"ף וי"ש כסלו, כ"א] גם מצד ימי השנה, - מקבלים וכלי הם לפעולה זה.
4. בסגנון אחר: בחה"פ ויט"כ יש: 1) הארה ופעולה שלהם (כראש) בהאברים שלהם, שוהו "בטבעם ותולדתם" (ובלבד שלא יתחדש מונע ומעכב).
2. ענינם בפ"ע - לא בתור ראש - אלא שמהות ענין זה נמשך תמיד. ועפ"ז הרי צ"ל עבודה לעשות ימים שאינם חה"פ ויט"כ כלי ומקבל (ולא להארה שלהם כ"א) לענינם הם.
8. להעיר משיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר (לקו"ד ח"ג ע' 976) אשר "יט כסלו איז דער ברית" (מילה), והרי המילה היא פעולה נמשכת, שכל רגע שלאחרי' מקיים הוא את המצוה (ראה מנחות מג, ב. צפע"נ (להגאון הרגצובי) - על הרמב"ם - תרומות ע' 68 (נעתק במפענח צפונות ס"ע קל ואילך). לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 12 ואילך). (וראה לקו"ש שם ע' 53 ואילך - עוד ביאור בהשייכות דברית מילה לי"ט כסלו).
0. והחידוש שבחה"פ הוא, אשר עם היות שחגה"פ (וי"ט כסלו) הם ימים מסויימים בשנה = "מועד", עב"ז נמשכים הם בתמידות. משא"כ שאר מצות הנמשכות, הרי גם מלכתחלה אין להם זמן קבוע [וכמו תליית ציצית וקביעת מזוזה, שלדעת אביי (שבת קלא, סע"א ואילך) מקיים את המצוה בכל רגע ורגע - הרי "אין קבוע להם זמן"]. וגם במ"ע שהזמן גרמא, שגם בהם ישנם מצות נמשכות - וכמו מצות נטילת ד' מינים, שלמ"ד (סוכה מו, ב) "לכולא יומא אתקצאי" מקיים הוא את המצוה בכל רגע ורגע - כי נטילתו הד' מינים ברגע א' של היום נמשכת היא על כל משך היום (ראה צפע"נ קונט' השלמה ע' 6. ובמכתבי תורה מכ' קנד), וכן החיוב דלבסומי בפוריא שנמשך על כל רגע של יום הפורים (ראה לקו"ש ח"ז ע' 2071) - הרי בסוכות ופורים גופא (שבהם הם נמשכים) - אין להם זמן קבוע.
2. להעיר שפסח הו"ע מדת החסד (לקו"ת

מצוטט ב־4 עמודים

לקוטי שיחות 59 לקו"ש ח"ה ע' 173
לקוטי שיחות 509 לקו"ש ח"ה ע' 173
לקוטי שיחות 266 לקו"ש ח"ה ע' קעג
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א לקו"ש ח"ה ע' 173

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.