464
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי
ב. באגרת הקודש של הרבי - מוהרש"ב נ"ע - מיום ט"ז כסלו תרס"ב:, בדבר י"ט כסלו ישנו הביטוי: אור וחיות נפשנו ניתן לנו.
הדיוק שבביטוי, על שני הענינים: אור ו"חיות", יובן גם לפי פשוטם של דברים. בחיוניות יש שני ענינים: א) אור הנפש. ב) "חיות" הנפש. ישנה חיוניות שהיא מותאמת לגוף ומתחלקת במדה מותאמת לאברי הגוף, וישנה חיוניות בה אין כל "חלוקה", היא בבחינת "פשוט".
ג. דוגמת השיעור כ"כותבת" (שיעור אכילה לישוב דעתו של אדם), שהוא במדה שוה לגופו של עוג מלך הבשן ולגופו של תינוק בן יומו5.
כלומר: אמנם הגוף חייב להזדקק למזון, ודווקא באמצעותו יש חיבור הנפש והגוף, כפירוש הבעש"ט+ בדברי האריו"ל - לגבי הכתוב "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם" - שישנה חיות אלקית במאכל והיא מחיה את האדם. ברם, בענין זה עצמו, של הזדקקות הגוף למזון, קיימות שתי דרגות: ישנה בחינה הנמדדת במדה מותאמת לגוף, וישנה בחינה שלגביה קיים שיעור דומה לכל הגופים.
ד. זה, איפוא, ענינם של "אור" ו"חיות": האור הוא פשוט. הגוון המסוים שיש
הוספות /י"ט כפלו
לאור עם התלבשותו בכלי, לבן, ירוק ואדום - לפי אופן הכלי, אינו אלא משום הכלי, ואילו האור לכשעצמו הוא פשוט גם לאחר התלבשותו בכלי. בו אין כל שינוי, כמאמר: "שמשא אכולא עלמא נייחא" (=השמש נחה על כל העולם)*, הוא מאיר בחדר המלך ובמקום האשפה ואין הדבר פוגם באור עצמו הנשאר ב"פשטותו".
אף לנפש ישנה מדת חיניות הנקראת בשם "אור הנפש", משום שהיא בעלת אופי פשוט וקבוע, בשבילה יש אמנם צורך לגוף במזון, בגלל הניצוץ האלקי שבמזון, אלא שכמות המזון המספקת חיוניות זו היא שוה לכל גוף.
לעומתה - חיות הנפש, היא מדת חיוניות המתקבלת בגוף בפנימיותו, דרגה אחר דרגה, ביחס ובהתאם לאברי הגוף. במוח קיימת "חיות" גדולה יותר מאשר בשאר האברים, ובעקב קיימת "חיות" מצומצמת. ב"אבות דרבי נתן"%, נקרא העקב בשם "מלאך המות שבאדם", וסיבת הדבר משום שחהחיוניות שבו היא במדה מצומצמת ביותר, ובכל זאת נכלל גם העקב בגוף חי'.
הּ. וכשם שבחיוניות הגוף - כן ב"רוח החיים" שבקיום המצוות. - מצויים שני סוגים: חיוניות פשוטה, יסודית, קבועה, וחיוניות מדודה
הערות
- 2. פקסמיליא מהמכתב נדפסה בקונטרס ומעין (ברוקלין תשי"ח) עמוד 17.
- 3. עיין יומא פ, ב.
- 4. ראה לקוטי תורה ויקרא יג, ב.
- 65. סנהדרין לט, א.
- 6. ס"פ לא. 7 עיין נזיר נא, א
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.
- לקוטי שיחות 148 מאותו ספר נזיר נא, א · יומא פ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז. נזיר נא, א · יומא פ, ב
- כתר שם טוב שסח נזיר נא , א
- לקוטי שיחות 188 מאותו ספר נזיר נא, א
- לקוטי שיחות 248 מאותו ספר נזיר נא, א
- לקוטי שיחות 347 מאותו ספר נזיר נא, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג. נזיר נא, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ. נזיר נא, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו נזיר נא, א
- תורת מנחם ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח נזיר נא, א
- לקוטי שיחות 82 מאותו ספר יומא פ, ב
- לקוטי שיחות 579 מאותו ספר יומא פ, ב
- לקוטי שיחות 110 מאותו ספר יומא פ, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א יומא פ, ב
- תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה יומא פ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג יומא פ, ב
- שולחן ערוך ב יומא פ, א
- שולחן ערוך ב יומא פ, א
- שולחן ערוך ד יומא פ, ב
- שולחן ערוך כד יומא פ, א
- שולחן ערוך ב יומא פ, א
- שולחן ערוך א יומא פ, א
- שולחן ערוך ז יומא פ, א
- שולחן ערוך יא יומא פ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תנו שיעור כמות לישת המצות יומא פ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רעא דיני קידוש שעל היין יומא פ, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל יומא פ, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרלט דיני ישיבת סוכה יומא פ, א