ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך ללך לךשיחה ב45

45

יהי' ערל), ובברייתא מוסיף ע"ד מעלת ענין הב' (שיהי' מהול):

במשנה מדייק ואומר "גדולה מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל" (ולא "על שם המילה") — כי הכוונה היא לענין הסרת הערלה שבמילה, ובא בהמשך לתחילת המשנה ששם מדובר בשלילת הערלה, "קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי עכו"ם כו' שאין הערלה קרוי' אלא לשם עכו"ם כו' ר"א בן עזרי' אומר מאוסה היא הערלה כו'" [וכן משמע ברמב"ם, שבסוף הל' מילה¹² כ' "מאוסה היא הערלה שנתגנו בה הגוים. . וגדולה היא המילה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל שנאמר כו'", הרי שכתב "גדולה היא המילה" דאברהם באותה ההלכה ובהמשך ל"מאוסה היא הערלה", ובוא"ו החיבור¹³];

אבל בברייתא מבאר מעלת המילה עצמה (שיהי' מהול), ולכן מדייק "ולא נקרא תמים אלא על שם מילה" (ולא "עד שמל").

אבל עדיין צ"ב איך מתבארים בזה שאר השינויים בין המשנה והברייתא.

ג. ויש לומר הביאור בזה:

ב"תמים" מצינו שני ענינים: (א) שלילת מום וחסרון, (ב) תמימות ושלימות נוספת, שלא רק שלא חסר בו שום דבר, אלא שהוא "תמים".

ע"ד דין "תמים" בקרבנות, שמצינו בו שני ענינים אלה: שלילת חסרון¹⁴ — שאין בו מום הפוסל¹⁵; אבל יש בכלל זה גם תמימות יתירה, כמ"ש הרמב"ם¹⁶ "מצות עשה להיות כל הקרבנות תמימין ומובחרין שנאמר¹⁷ תמים יהי' לרצון זו מצות עשה" [ועד"ז כ'¹⁸ לגבי נסכין ועצי המערכה "כשם שמצוה להיות כל קרבן תמים ונבחר כך הנסכין יהיו תמימים ונבחרין שנאמר¹⁹ תמימים יהיו לכם ונסכיהם כו' וכן עצי המערכה לא יהיו אלא נבחרין ולא כו'"].

הרי דאף ש"מובחרין" הוא דין בפ"ע, כמו שהביא הרמב"ם²⁰ שלמדין זה ממש"נ²¹ "מבחר נדריך", מ"מ נכלל גם בלשון "תמים יהי'", ובהביאו קרבן מן המובחר מקיים לא רק דין מובחר שבקרבנות, אלא גם הא דתמים יהי'²², והוא — כי ב"תמים" יש שני פרטים, "תמים" בניגוד לבעל מום, והיינו שאין בו חסרון²³, ותמים שיש בו תוספת שלימות ותמימות, אף שגם בלא"ה הוא שלם²⁴.

הערות

12. פ"ג ה"ח.
13. וממשיך באותה ההלכה במאמר ממקום אחר (אבות פ"ג מי"א) "וכל המפר בריתו של אברהם אבינו והניח ערלתו כו' אע"פ שיש בו תורה ומע"ט אין לו חלק לעוה"ב", וב' המאמרים האחרים שבמשנה נדרים שם (כמה חמורה מילה שלא נתלה למשה וכו', ועל המילה נכרתו י"ג בריתות כו' — ל' הרמב"ם) כתבם בהלכה בפ"ע (הלכה שלאח"ז). וראה לקו"ש חכ"ה ע' 56 ואילך — בביאור דברי הרמב"ם בב' הלכות אלו.
14. וכפשטות הכתובים בפ' אמור כב, יט ואילך (וראה פרש"י שם, יט).
15. להעיר מבכורות לט, א: תמים יהי' לרצון אמר רחמנא תמים אין חסרון לא. ע"ש האיבעי בגמ'. וראה רמב"ם הל' איסורי מזבח פ"ב הי"א.
16. ריש הל' איסורי מזבח.
17. אמור כב, כא.
18. רפ"ו שם.
19. פינחס כח, לא.
20. שם פ"ב ה"ח.
21. פ' ראה יב, יא (כ"ה ברמב"ם "נדריך". ובכתוב "נדריכם").
22. וראה לקו"ש חי"ב ע' 130 הערה 8. וש"נ.
23. וראה הנסמן לעיל הערה 15.
24. להעיר משני אופני עבודה (יומא כד, א. וראה זבחים קטו, ב): עבודה שאינה תמה שיש אחרי' עבודה ועבודה תמה "שהיא גומרת ומתממת את הדבר ולא שיש אחרי' עבודה כגון שחיטה וקבלה והולכה כו'" (פרש"י יומא שם ד"ה עבודה תמה). ולהעיר גם משני האופנים בצדקה (כתובות סז, ב): די מחסורו אשר יחסר לו (אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו), ולעשרו (שאינו דבר החסר).

מצוטט ב־1 עמודים

לקוטי שיחות 24 לקו"ש ח"ל ע' 45

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.