4
ומזיגת כוס הוא, דבישול קדירה אינו בפני רבו אלא במקום אחר, ואילו מזיגת כוס לרבו היא בפניו.
וזהו החילוק בין הרמת הדשן והוצאת הדשן, דאף שבשניהם נוטלים את הדשן מעל המזבח, הרי בהרמת הדשן נאמר "ושמו אצל המזבח", ואילו הוצאת הדשן היא "אל מחוץ למחנה אל מקום טהור".
ולכן, כיון שהרמת הדשן היא "בפני רבו", צ"ל בבגדים חשובים, כמו מזיגת כוס, ואילו הוצאת הדשן אל מחוץ למחנה אף שהתחלתה היא "בפני רבו", נטילת דשן מעל המזבח18, הרי עיקרה הוא כמו בישול קדירה, דבר הנעשה שלא בפני רבו19, ולכן נעשה בבגדים פחותים יותר.
ועוד זאת: בישול קדירה ה"ה הכנה לשימוש רבו, משא"כ מזיגת כוס ה"ז גוף השימוש. כלומר: מזיגת כוס אינה רק סיום וגמר השימוש, אלא היא חלק עיקרי מהשימוש עצמו [וכמובן גם משימוש יעקב ליצחק, ש"ויגש לו ויאכל (ואח"כ) ויבא לו יין וישת"20], ואילו בישול קדירה תוכנו רק הכנה21 דהכנה לכללות השימוש.
וזהו החילוק בין הרמת הדשן והוצאת הדשן: הרמת הדשן היא מצוה בפ"ע, סיום22 וגמר מצות הקרבן, והיינו דבהשימוש דעבודת הקרבן גופא ה"ז הגמר והשלימות שלו23, ואילו הוצאת הדשן אינה אלא מכשיר דמכשיר, בשביל שיהי' מקום פנוי למערכה על המזבח24.
ועפ"ז מובן, שבזה שרש"י מוסיף "בגדים שבשל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו" בא להוסיף שהטעם הוא לא רק בשביל לכלוך בגדי כהונה, שהרי בכמה עבודות החל משחיטת הקרבן, קבלת הדם, זריקת הדם והקטרה וכו', יש מקום ואפשר שיתלכלכו בגדיו, וכ"ש וק"ו תרומת הדשן שבכתוב הקודם —
אלא שבעבודה שהיא לפני רבו ותוכנה הוא גדר השירות לרבו, לא
הערות
- 18. ובפרט לדעת רש"י (כאן) שלקיחתו מעל המזבח, משא"כ לדעת הרמב"ם (שם הי"גיד) והחינוך (שם), שתחלה מורידים מעל המזבח ואח"כ ממלא מן הדשן שהורידו למטה ומוציא חוץ לעיר, ו"אין הוצאתו לחוץ עבודה" (רמב"ם שם הט"ו). ולהעיר שי"מ ברמב"ם (שירי קרבן לירושלמי יומא פ"ב ה"א ד"ה הוציא) שבהורדה צריך בגדי כהונה ולא להוצאה. וראה אנציקלופי' תלמודית שם. הר המורי' לרמב"ם שם סק"מ. ואכ"מ.
- 19. ועפ"ז, הרמב"ן שכ' במלחמות (ריש יומא) דדישון מזבח הפנימי ודישון המנורה ביוהכ"פ לא היו ע"י הכהן גדול — כי אז הי' צריך ללבוש בגדי זהב פחותים, דבגד שבישל קדירה לרבו לא ימזוג בו כוס לרבו, צ"ל דהוא ע"פ שיטת הרמב"ם הנ"ל דס"ל שגם הרמת הדשן צ"ל בבגדים פחותים מצד זה דבגדים שבישל בהם קדירה לרבו כו'. וקצת משמע כן מלשון הרמב"ן עה"ת שהובא במושב זקנים ובטור הארוך כאן.
- 20. תולדות כז, כה.
- 21. וזה נעשה שם (שם, יד) ע"י רבקה.
- 22. להעיר מריטב"א יומא כד, א ד"ה ולוי אמר "אף היא (תרומת הדשן) עבודה שאין אחרי' עבודה בענינה דאלו הוצאת הדשן מילתא אחריתי היא דלא חשיבא עבודה כולי האי". וראה תו"י שם ד"ה רבי; לרבות; ואימא. ועוד.
- 23. להעיר משינויי הלשונות בפרש"י בש"ס (הנ"ל הערה 5) "בעבודת אכילה", "שירות אחר", "עבודת אכילה ושתי' כגון קיטור וניסוך". ואכ"מ.
- 24. ראה מל"מ שם הי"ג. וראה אנציקלופדי' תלמודית שם בתחלתו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- אגרות קודש פא יומא כד, ב
- לקוטי שיחות 45 מאותו ספר יומא כד, א
- לקוטי שיחות 304 מאותו ספר יומא כד, ב
- תורת מנחם בס"ד. פורים (מאמר ב), ה'תשי"ז יומא כד, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז. יומא כד, ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ יומא כד, א
- תורת מנחם בס"ד. אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד יומא כד, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חוקת, אדר"ח תמוז, ה'תשכ"ז יומא כד, ב
- רשימות ח יומא כד:
- רשימות קמ יומא כד:
- רשימות מז יומא כד, ב
- אגרות קודש אגרת יד יומא כד, א
- אגרות קודש אגרת יח יומא כד, א
- אגרות קודש אגרת ט יומא כד, א-ב
- אגרות קודש אגרת י יומא כד, א-ב
- אגרות קודש אגרת כב יומא כד, א-ב
- אגרות קודש אגרת כג יומא כד, א-ב
- אגרות קודש אגרת לז יומא כד, א-ב
- אגרות קודש אגרת מב יומא כד, א-ב
- תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב יומא כד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הקדמות בני הגאון המחבר יומא כד, א-ב