ספרי כ"ק אדמו"ררשימות<h1>מנורה</h1><h2>טעם חלוק ב"נ המזר' משאר הנרות וסדר ההטבה.</h2>מז

מז

[reshimo]

וצ"ע אם הדין והחלוק בין מצא ב"נ מז' דולקין וכו' הוא גם בה"ע.[/reshimo]

[pianuach]

להרגיש כל העזרה"¹⁴³] אבין הערביים, בכל זאת אין עושין פייסות בערב (יומא כו, א), שמזה מובן שבין הערביים אין כ"כ חיוב להרגיש העזרה¹⁴⁴, ולכן אצטריך קרא להפסקה דבין הערביים.

לא . ו ע"פ הנ"ל (סכ"ח) שלשיטת הרמב"ם גם הטבת המנורה בין הערביים מחולקת להטבת ה' נרות והטבת ב' נרות, משום שצ"ל שוה בבוקר ובין הערביים – עדיין צ"ע :

אם גם הדין והחילוק בין מצא ב' נרות מזרחיים דולקין וכו' ששנינו במשנה דתמיד בנוגע להטבת הבוקר הוא גם בין הערביים.

דלכאורה, מצד הסברא שהטבת הנרות צ"ל שוה בבוקר ובין הערביים, הנה גם בהטבה דבין הערביים צ"ל כל פרטי דינים הנ"ל – שאם מצא ב' נרות מזרחיים דולקין, מטיב תחילה (בכניסה הא') ה' נרות מערביים, ואח"כ (בכניסה הב') ב' המזרחיים; ואם ב' המזרחיים כבו, מטיב תחילה (בכניסה הא') ה' נרות מזרחיים, ואח"כ (בכניסה הב') ב' המערביים.

אבל לאידך יש לומר, שחילוק זה הוא רק בבוקר, ולא בין הערביים, כי: הסברא להקדים הטבת ה' נרות מערביים (אף שפוגע תחילה במזרחיים) אינה אלא בגלל שנר המערבי שהוא "לפני ה'" יש להקדים ולהטיבו בכניסה הא' (ורק כאשר ב' המזרחיים כבו, וחל עליהם החיוב ד"נר שכבתה כו' מטיבה כו' ומדליקה", בהכרח לדחות הטבת נר המערבי לכניסה הב', כנ"ל ס"כ). וכל זה אינו שייך בין הערביים, כי, נר המערבי " בו הי' מסיים " ההטבה בין הערביים (כנ"ל סי"א), ועל כרחך צריך תמיד להטיב תחילה (בכניסה הא') ה' המזרחיים, ואח"כ (בכניסה הב') ב' המערביים, כדי שיוכל לסיים ההטבה בנר המערבי¹⁴⁵.[/pianuach]

הערות

143. יומא כד, ב (ובפרש"י: "להשמיע קול המון עם רב כמה פעמים שהוא כבוד למלך").
144. ודלא כמ"ש בסידור יעב"ץ (שם) ש"האי טעמא (כדי להרגיש כו') בדערבית . . מישך שייך טפי, כיון דלא נפישי בי' פייסות".
145. וכשם שלהשיטות שנר המערבי הוא השני ממזרח, מדשן ב' המזרחיים בכניסה הב' (כשמצאן דולקין), כדי שיוכל לסיים ההטבה בנר המערבי (כנ"ל סי"ח-כב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.