חיפוש לפי מקור בגמרא

דפשיטא (דלשיטה זו עכ"פ, וברור, לפענ"ד, שגם לשיטת הבעש"ט בהשגח"פ כן הוא) דהא דארז"ל (ברכות ו, ב) כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה, היינו בכללות מיני דצ"ח ובכללות המאורעות, אבל אין לומר דאופן נפילת עלה …

… אין לומר דאופן נפילת עלה פרטי הנמצא בירכתי הים נוגע לאדם זה, וכמו שאין כוונת הרמב"ם לפרש מאמר בן זומא (שהביא שם בהקדמתו) ברוך שברא כל אלה לשרתני, שהי' נוגע לב"ז כל הפרטים שהיו בהעולים לחוג.

ע"פ פירוש המגלה עמוקות ר"פ אמור דעז כנמר - תורה (ע"פ ביצה כה, ב), קל כנשר רחמני - אהבה, רץ כצבי - מצות (ע"פ ברכות ו, ב) וגבור כארי - יראה (אותיות ארי'), ומכוון לד' אותיות שם הוי' (ראה זח"ג קכג, ב.

… ב), קל כנשר רחמני - אהבה, רץ כצבי - מצות (ע"פ ברכות ו, ב) וגבור כארי - יראה (אותיות ארי'), ומכוון לד' אותיות שם הוי' (ראה זח"ג קכג, ב.

ולכאורה הוא היפך מרז"ל (ברכות ו, ב) לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה.

… היינו שיהיו נכנסים דבריהם ללב השומעים, והוא על ידי שני התנאים הידועים, שכל מיש שי בו יראת שמים דבריו נשמעים (ברכות ו, ע"ב), ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב (מאמר רז"ל הובא בספר הישר לרבנו תם שער י"ג ובשל"ה הקדוש שער האותיות).

… רוח הלימוד מאשר בזמן העבר, ובודאי מצדו הוא מוסיף גם בענינים דיראת שמים, כיון שזקוק הוא ביותר עתה למרז"ל (ברכות ו, ב) כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין, וה"ה בלימוד התורה, ובפרט לרבים.

ברכות ו, סע"ב:

והרי ידועים דברי רז"ל בהנוגע לתפילה, שזהו דברים העומדים ברומו של עולם (ברכות ו, ב), שמזה מובן וגם פשוט חשיבותו של כל פרט ופרט בזה.

ע"פ פירוש המגלה עמוקות ר"פ אמור דעז כנמר - תורה (ע"פ ביצה כה, ב), קל כנשר רחמני - אהבה, רץ כצבי - מצות (ע"פ ברכות ו, ב) וגבור כארי - יראה (אותיות ארי'), ומכוון לד' אותיות שם הוי' (ראה זוח"ג קג, ב.

… ב), קל כנשר רחמני - אהבה, רץ כצבי - מצות (ע"פ ברכות ו, ב) וגבור כארי - יראה (אותיות ארי'), ומכוון לד' אותיות שם הוי' (ראה זוח"ג קג, ב.

ועיי"ג לקוטי הש"ס להאריז"ל לברכות ו, ב.

ראה ברכות ו, ב.

ועיי"ג לקוטי הש"ס להאריז"ל לברכות ו, ב.

ברכות ו, ב .

להעיר מהשייכות דתפלת מנחה לגאולה — שבעלות המנחה נענה אליהו הנביא (ברכות ו, ב), מבשר הגאולה. ועאכו"כ מנחת שבת, "עת רצון" — שלימות התענוג דשבת ("רעוא דרעוין") — מעין ודוגמת "יום שכולו שבת …

ברכות ו, ב.

ברכות ו, סע"ב.

… "דציווי הוא צוותא וחיבור שהוא ענין ההתקשרות". וראה פע"ח שער כט (שער הלולב וד' מיניו) פ"ג: יצוה, כשאמרז"ל (ברכות ו, סע"ב) כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה שהוא לשון חיבור.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, סע"ב.

ברכות ו, סע"ב.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, סע"ב. וש"נ.

ברכות ו, סע"ב. וש"נ. וראה הקדמת הרמב"ם לפיה"מ (ד"ה אח"כ ראה).

ברכות ו, סע"ב. וש"נ.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, ב. וש"נ.

… בפעולתו של המדליק, וכל זמן שהנר אינו דולק ומאיר מעצמו, הרי זה סימן שיש חסרון בפעולתו של המדליק. וע"ד מארז"ל (ברכות ו, סע"ב) "כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין", שמזה מובן, שכאשר אין דבריו נשמעין, הרי זו הוכחה שחסר אצלו ביראת …

ברכות ו, סע"ב. וש"נ.

ברכות ו, ב. כו, ב. ב"ר פס"ח, ט.

ברכות ו, סע"ב. וש"נ.

ראה ברכות ו, סע"ב. וש"נ. פרש"י ורמב"ן עה"ת ר"פ בראשית. ובכ"מ.

ברכות ו, ב.

וכפי שדרשו רז"ל (ברכות ו, ב) על הפסוק (תהלים יב, ט) "כרום זלות לבני אדם" – "כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום" (מהנחה בלתי מוגה).

ברכות ו, ב. כו, ב. ב"ר פס"ח, ט.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, סע"ב. וש"נ.

ברכות ו, ב.

וע"ד מארז"ל (ברכות ו, סע"ב) "כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין".

ברכות ו, ב.

ברכות ו, ב. וש"נ.

ברכות ו, ב. וש"נ.

ברכות ו, סע"ב.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, סע"ב. וראה פיה"מ להרמב"ם בהקדמה (ד"ה אח"כ ראה להסתפק).

ובהמשך לזה מביא הרמב"ם עוד מאמר רז"ל: "כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה" (ברכות ו, סע"ב) – דקאי על כל אחד מישראל, כמארז"ל (סנהדרין לז, סע"א) "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" – שמאיר את …

ראה ברכות ו, סע"ב.

ברכות ו, סע"ב. וש"נ.

ברכות ו, סע"ב ואילך. רמב"ם הל' ק"ש רפ"א.

ברכות ו, סע"ב. וש"נ.

ברכות ו, ב.

ראה ברכות ו, סע"ב.

ראה ברכות ו, ב. וש"נ.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, ב. כו, ב.

ברכות ו, ב. כו, ב. ב"ר פס"ח, ט.

ראה ברכות ו, סע"ב. וראה רמב"ם בהקדמה לפיה"מ ד"ה אח"כ ראה להסתפק.

ברכות ו, ב. וש"נ.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, ב.

ראה גם ברכות ו, ב.

… "שלא הי' לו בת קול" – בשיחת יום ב' דחה"ש תשכ"ג סי"ז ואילך (תו"מ חל"ז ע' 33 ואילך. וש"נ), או להביאור במארז"ל (ברכות ו, ב) "תורה שניתנה בחמשה קולות" – בשיחת ש"פ טהרה, ה' ניסן תשי"ז בתחלתה (תו"מ חי"ט ע' 226 ואילך. וש"נ).

ברכות ו, ב. וש"נ.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, סע"ב. וש"נ.

ברכות ו, סע"ב. וש"נ.

תהלים קו, ל. וראה ברכות ו, ב. וש"נ.

ברכות ו, ב. כו, ב.

ברכות ו, סע"ב.

ברכות ו, ב. סה"מ ה'ש"ת ע' 13. ובכ"מ.

ראה ברכות ו, סע"ב. וש"נ.

ברכות ו, סע"ב.

ברכות ו, סע"ב. וראה רמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות (ד"ה אח"כ ראה להסתפק).

ראה ברכות ו, סע"ב. סנהדרין לז, סע"א. ועוד.

ברכות ו, ב (ובפרש"י). שו"ע אדה"ז או"ח ס"צ סי"ח.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, סע"ב. וש"נ.

ברכות ו, סע"ב. וש"נ.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, סע"ב. וראה גם תו"מ חל"ג ס"ע 441 ואילך.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, סע"ב. וראה גם תו"מ חס"ג ס"ע 369. וש"נ.

ברכות ו, ב. וש"נ.

ברכות ו, ב. וש"נ.

ברכות ו, סע"ב. וש"נ.

ברכות ו, ב. וש"נ.

ברכות ו, ב. וש"נ.

ברכות ו, ב.

ברכות ו, סע"ב. שבת ל, ב.

ראה אבות פ"ד מ"ב. ברכות ו, ב. שו"ע (ואדה"ז) או"ח ס"צ סי"ב (סי"ג).

ראה פע"ח שער כט (שער הלולב וד' מיניו) פ"ג: יצוה, כמשאמרז"ל (ברכות ו, סע"ב) כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה שהוא לשון חיבור.

ברכות ו, ב. שם כו, ב. זח"ג קט, רע"א (ברע"מ). ועוד.

ברכות ו, ב.

… "דציווי הוא צוותא וחיבור שהוא ענין ההתקשרות". וראה פע"ח שער כט (שער הלולב וד' מיניו) פ"ג: יצוה, כשאמרז"ל (ברכות ו, סע"ב) כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה שהוא לשון חיבור.

ברכות ו, ב. כו, ב.

… את קונו בכל משך ימי חייו ועבודתו בעולם עפ"י התורה ודרכי המצות, כי תכלית כל הבריאה הוא בשביל האדם, וכמארז"ל (ברכות ו:) מאי כי זה כל האדם וכו' כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה.

… את קונו ע"י קיום התומ"צ אזי נשלמת תכלית וכוונת הבריאה כולה, כי, תכלית כל הבריאה הוא בשביל האדם, וכמארז"ל (ברכות ו, ב) " מאי כי זה כל האדם וכו' כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה " , והאדם תכלית בריאתו לשמש את קונו *.

… נשבע, שזהו הוכחה שנגע לו הענין בפנימיות נפשו, הרי אמרו ( ) דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, ועוד אמרז"ל (ברכות ו:) כל אדם שיש בו יר"ש דבריו נשמעין.