130
וזהו ע"י שמהפכים את חושך העולם לאור;
וכן הוא בענין התפלה, שעיקר ענין התפלה הוא הדיבור שבתפלה, שעל ידו נעשה זיכוך הגוף והנפש הבהמית, העבודה במקום החושך דוקא, ולכן סדר התפלות הוא ערבית שחרית מנחה, שהעבודה היא במקום החושך, ובזה עולים מדרגא לדרגא, בהמשכת קדושה בחושך, עד שמהפכים את החושך לאור.
ולפי סדר זה, תפלת ערבית היא התחלת העבודה, והסיום ושלימות דג' תפילות הוא בתפלת מנחה. וזה מתאים עם המבואר בכ"מ48 שעיקר המעלה דתפלת מנחה היא בזה שזמנה הוא באמצע היום, כשאדם עסוק בפרנסתו כו' ומ"מ מפסיק ועומד להתפלל, והיינו מעלת העבודה כפי שהיא קשורה עם עניני העולם דוקא.
[ושני סדרים אלו נרמזים גם בנוסח ברכות ק"ש של ערבית — "גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור"49: "גולל אור מפני חושך" מדגיש שהחושך (לילה) בא לאחרי האור (יום), שזהו לפי הסדר דתפלת ערבית היא סיום עבודת היום; "וחושך מפני אור" היינו מה שחושך הלילה הוא הקדמה לאור היום שלאחריו, כהסדר ערבית שחרית ומנחה].
ויש לומר, שזהו גם הטעם שתפלת מנחה קשורה עם אליהו הנביא, מבשר הגאולה50, "לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה"51 — כי זהו העילוי דימות המשיח, שאז "יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל גילוי אור ה' שיאיר לישראל"52, ובאופן ש"יגיה חשך האומות גם כן"52, שהעולם כולו ייעשה דירה לו ית'.
(משיחת ליל ו' תשרי תשמ"ה)
הערות
- 48. סדר היום תפלת מנחה (הובא באוה"ת לנ"ך ע' עב). סד"ה לעולם יהא אדם תרע"ז, תרצ"א (בסה"מ קונטרסים ח"א). ובכ"מ. וראה אוה"ת שם (ע' עא ואילך) בביאור מעלת תפלת מנחה (בין הערביים), שהיא ביטול היש לאין, בירור ההסתר וחושך הנמשך משם אלקים, ולכן שייכת ליצחק, "צחוק עשה לי אלקים". ע"ש באורך.
- 49. ברכות יא, ב.
- 50. רש"י עירובין מג, ריש ע"ב. רש"י עה"ת בחוקותי כו, מב. וראה פסיקתא רבתי ספל"ו (לה). ועוד.
- 51. ברכות ו, ב.
- 52. ל' התניא ספל"ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.