ר"ד ליל א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תש"ל

348

בס"ד. ר"ד ליל א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תש"ל.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. הרש"ג הזכיר אודות המנהג לטבול פרוסת המוציא במלח, ששמע שר' הלל מפּאַריטש הי' נוהג לטבול במלח ז' פעמים. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא שמעתי. המנהג הוא לטבול ג' פעמים (כמובא בכ"מ) ²²⁷⁴ .

וכן שאל אודות אופן הנחת החלות, אם יש חילוק בין שבת ליו"ט. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מ"ש בתו"א ²²⁷⁵ – הרי זה בנוגע לשבת, ולא ראיתי שידייקו בזה גם בנוגע ליו"ט.

ב. ר' זלמן יפה שאל ²²⁷⁶ אודות הניגונים בתפלה, כמו הניגון "הוא אלקינו" ב"כתר", והניגון "א-לי אתה" ²²⁷⁷ בהלל ²²⁷⁸ – למה לא מנגנים אותם כאן ²²⁷⁹ ? ואמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת שחוק:) זוהי אשמתכם... וכשאמר שהוא רק "סאָלדאַט", אמר לו: אם כן, הנני מצוה עליכם לנגן (וכל המסובים כאן יעזרו לכם ²²⁸⁰ ).

ג. הרש"ג שאל על מ"ש בשיחת חג השבועות תש"ב ²²⁸¹ , אודות החילוק בין שבועות לשמח"ת, שבשבועות הי' תחילה מתן תורה ואח"כ קולות וברקים, ובשמח"ת קודמים הקולות והברקים ²²⁸² , דלכאורה, בפשטות הכתובים משמע שהקולות וברקים היו גם קודם מ"ת?

349

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהכוונה בשיחה הנ"ל, שבמ"ת היו קולות וברקים בשעת מ"ת, ולא לפנ"ז (משא"כ בשמח"ת, שהקולות וברקים הם לפני שמח"ת).

ויש להעיר מדברי הגמרא ²²⁸³ שהתורה "ניתנה בחמשה קולות, שנאמר ²²⁸⁴ ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים .. וקול שופר וגו' ויהי קול השופר וכו' והאלקים יעננו בקול .. והא כתיב ²²⁸⁵ וכל העם רואים את הקולות, אותן קולות דקודם מתן תורה הוו" ²²⁸⁶ .

ד. הרש"ג הזכיר ביאור כ"ק אדמו"ר שליט"א ²²⁸⁷ בענין שינת בנ"י בלילה שלפני מ"ת, למרות גודל תשוקתם למ"ת, כיון שחשבו שע"י עליית נשמתם בעת השינה ישיגו יותר כו', ושאל למקור הדברים. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא ראיתי בספרים שיתעכבו על שאלה זו. ובנוגע לביאור הענין – אף שיכולים לחלוק כו', הנה בנדו"ד, נתקבלו הדברים גם אצל מתנגדים.

ה. דובר אודות מ"ש בתו"א ²²⁸⁸ ש"בצאת ישראל ממצרים התחילו לספור ספירת העומר" – שענין זה הי' ע"י משה רבינו, שהוא זה שהוציאם ממצרים, והסיעם בעל כרחם מים סוף ²²⁸⁹ להר סיני – "והם הכנה להיות קבלת התורה בשבועות" (שהרי לולי זאת לא היו יכולים להגיע בזמן קצר ממעמד ומצב של יציאה ממ"ט שערי טומאה ²²⁹⁰ להיות מוכנים לקבלת התורה).

ובהמשך לזה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בביאור הענין שמשה "הוסיף יום אחד מדעתו" ²²⁹¹ (במענה לשאלת א' המסובים, שלכאורה הי' לו לגרוע יום אחד, כדי להקדים את קבלת התורה), שבגלל שמשה ראה את גודל תשוקתם של בנ"י למ"ת ²²⁹² , לכן הוסיף יום אחד – מצד גודל העילוי שבענין התשוקה כו', כמשל אדם שנמצא במדבר וצמא למים, שהתשוקה למים בעת הצמאון גדולה יותר מהתענוג שבשתיית המים.

ו. במענה לשאלת א' המסובים אודות יום פטירת דוד המלך, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

350

כבר נתבאר פעם בארוכה ²²⁹³ שבירושלמי ²²⁹⁴ איתא ש"דוד מת בעצרת", ובבבלי ²²⁹⁵ איתא שהסתלקות דוד היתה בשבת, אף שע"פ הכלל ²²⁹⁶ "לא בד"ו פסח" לא יחול עצרת בשבת – שבזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' הי' יכול להיות עצרת בשבת.

אך עדיין צ"ע בזה, לדעת הרס"ג ²²⁹⁷ שגם בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' עיקר הקביעות מן התורה היא ע"פ החשבון, כך, שגם אז לא הי' חל עצרת בשבת (כי אם בחו"ל, ביו"ט שני של גלויות).

[נזכר גם שהסתלקות הבעש"ט היתה ביום א' דחג השבועות ²²⁹⁸ ].

בהמשך להנ"ל נזכר גם שלדעת הרס"ג לעולם לא תהי' הקביעות דר"ה כפי שהיתה בפעם הראשונה ²²⁹⁹ – ביום ו' (שהרי "לא אד"ו ראש"23). ועד"ז בנוגע לשבועות לעולם לא תהי' הקביעות כפי שהיתה בפעם הראשונה – ביום נ"א לעומר ²³⁰⁰ (שהרי התורה אמרה ²³⁰¹ שחג השבועות הוא ביום החמשים לספה"ע).

ז. דובר אודות ענין הבחירה ("ובנו בחרת") במ"ת – שלא קאי על הנשמה (דממה-נפשך ²³⁰² : אם הרצון הוא באלקות, יש רק אפשרות אחת, ואין צורך בבחירה. ועד"ז אם הרצון הוא להיפך כו'), אלא על הגוף שבו לא ניכר החילוק בין בנ"י לאומות העולם ²³⁰³ .

וכן דובר אודות החידוש שפעל מ"ת (גם אצל משה רבינו) לגבי האבות (שגם הם היו נשמות דאצילות ²³⁰⁴ , כמו משה ²³⁰⁵ ) – שאף שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה ²³⁰⁶ , הי' זה בעיקר ברוחניות הענינים, ולכן לא נפעלה קדושה בדברים הגשמיים (מלבד במצות מילה), וכמו בעבודת יעקב בענין המקלות, שמבואר בזה שהו"ע התפילין ²³⁰⁷ ,

351

שלאח"ז לא נשארה קדושה במקלות; וזהו החידוש דמ"ת, שנמשכת קדושה בדברים הגשמיים שבהם מקיימים את המצוות, וכמו בתפילין, שנעשים חפצא של קדושה גם לאחרי זמן קיום המצוה ²³⁰⁸ .

ח. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר (במענה לשאלת א' המסובים) בנוגע לענין דמ"ת בחצי כדור התחתון (בהזכירו את המכתב הידוע ²³⁰⁹ בענין זה, ששם נתבאר שהחילוק הוא באופני הגילוי בלבד ²³¹⁰ ), שאף אם לא היו שם אנשים, היו שם כל הסוגים דדומם צומח וחי, והרי מ"ת פעל בכללות העולם. והזכיר גם מארז"ל ²³¹¹ מסתכלים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כו', וכן לארבע רוחות כו'.

והוסיף: אך יש להעיר, דלכאורה, איך יתכן שמ"ת הי' בכל העולם באותו זמן – בשבת ²³¹² – בה בשעה שיש מקומות כמו אוסטרליא ששבת הוא ביום אחר ²³¹³ .

ט. כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אצל א' המסובים שביקר לאחרונה בא"י, אם ביקר גם בבאר שבע וראה את העץ שעליו אומרים שזהו ה"אשל" שנטע אברהם ²³¹⁴ , באמרו, שזה דבר מעניין, להיותו ענין שהי' לפני מ"ת, וגם בו פעל מ"ת, ומה גם שזהו ענין שנזכר בתורה, והרי התורה היא נצחית ²³¹⁵ .

______ l ______