266
התורה ניתנה לעשות שלום בעולם"57. ולכן, בשבת מברכים חודש השלישי — שממנו נמשכת ברכה לכל ימי "חודש השלישי" — מודגש ביותר ענין השלום והאחדות.
ב) ערב ר"ח ד"חודש השלישי": הענין דר"ח — התחלתו בערב ר"ח (יום השבת) לאחרי חצות, שלכן, אין אומרים "צדקתך צדק" במנחת שבת58, ולא עוד, אלא מכיון שלפעמים יכולים להתפלל "ערבית של מוצאי שבת בשבת"59, שאז מתפללים ביום השבת תפלת ר"ח — "יעלה ויבוא כו' זכרוננו כו' וזכרון כל עמך בית ישראל". ונמצא, שביום השבת הבא, ערב ר"ח סיון, ישנו כבר הענין דר"ח סיון, שאז הי' ענין האחדות (כהכנה למ"ת) בפועל ממש — "בחודש השלישי גו' ביום הזה (ר"ח60) באו. . ויחן61 שם ישראל"62, "כאיש אחד בלב אחד".
ג) פרשת השבוע, פ' במדבר: התוכן דפ' במדבר ("לעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת"63) הוא — מנין בנ"י, היינו, השלימות דכל בנ"י באופן של אחדות ישראל — שהרי ה"מנין" הוא באופן שכל ישראל שבמנין שוים, הגדול שבגדולים אינו נחשב יותר מא', והקטן שבקטנים אינו נחשב פחות מאחד64,
והמנין סיבתו אהבת ישראל (של הקב"ה — סיבת אהבת ישראל זל"ז — "אוהב מה שהאהוב אוהב"65) — "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כו'"66.
ומזה מובן שיום השבת הבעל"ט, ש"ק פ' במדבר, מברכים החודש וער"ח סיון, הוא הזמן הכי מתאים להדגשת אחדותם של ישראל.
ו. לאור כל האמור לעיל — באה ההצעה והבקשה דלקמן, בקשה נפשית:
ביום השבת הבעל"ט, ש"ק פ' במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, בעלות המנחה67 (שאז מתחיל כבר ענין האחדות דר"ח סיון (כנ"ל ס"ה)) — יתאספו בכל מקום ומקום רבים מישראל, אנשים ונשים וטף, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"68, "שבת אחים גם יחד", להתוועדות רעים, עד לסעודה כפשוטה69 ("גדולה
הערות
- 57. רמב"ם הל' חנוכה בסופן. וראה לקו"ש ח"ח ע' 349 ואילך. וש"נ.
- 58. שו"ע אדה"ז או"ח הל' שבת סו"ס רצב.
- 59. רמב"ם הל' תפלה פ"ג ה"ז. שו"ע אדה"ז שם סרצ"ג ס"ב.
- 60. שבת פו, ב. פרש"י עה"פ.
- 61. ל' יחיד — תיכף ל"באו" ל' רבים.
- 62. יתרו יט, אב.
- 63. טושו"ע חאו"ח סתכ"ח ס"ד. רמב"ם שם פי"ג ה"ב. — ולא הודגש שהטעם הוא רק כדי להפסיק בין קללות שבתו"כ (כבתוס' מגילה שם), מכיון שגם התוכן דפ' במדבר גופא (מנין בנ"י) שייך ל"עצרת", ובלשון הלבוש שם: "ולעולם קורין פ' במדבר שיש בה מניינן של ישראל קודם שבועות", ועד"ז בחדא"ג מהרש"א מגילה שם: "פרשת במדבר קודם עצרת כו' כדי שישובו ישראל למספרם הנזכר בפרשת במדבר" (ראה לקו"ש חי"ח ע' 18. וש"נ).
- 64. ראה לקו"ש ח"ד ע' 1021 ואילך, שההכנה דמנין בנ"י (פ' במדבר) לחגה"ש היא דוגמת ההכנה דמנין הימים בספה"ע. וראה לעיל סוס"א ש"שבע שבתות תמימות" רומז לז' הסוגים שבישראל.
- 65. "התמים" ח"ד ע' מה. אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תכה.
- 66. פרש"י ר"פ במדבר.
- 67. להעיר מהשייכות דתפלת מנחה לגאולה — שבעלות המנחה נענה אליהו הנביא (ברכות ו, ב), מבשר הגאולה. ועאכו"כ מנחת שבת, "עת רצון" — שלימות התענוג דשבת ("רעוא דרעוין") — מעין ודוגמת "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" (המשך תרס"ו ע' תקמב).
- 68. ל' הכתוב — בא י, ט.
- 69. להעיר שבסעודת שבת כשלעצמה מודגשת אחדותם של ישראל — שגם עםהארץ, אשר, בימי החול פירותיו "דמאי", אימת שבת עליו ואינו משקר, ולכן, יכולים הכל לאכול משולחנו וסעודתו (ירושלמי דמאי רפ"ד. רמב"ם הל' מעשר רפי"ב).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.