ספרי כ"ק אדמו"ררשימות<h1>מנורה</h1><h2>ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש</h2>פח

פח

[reshimo]

בזהב ולמה נברא בשביל ביהמ"ק. וגם כלי ההיכל שבביהמ"ק היו זהב, אלא שבאולם, שהוא הממוצע בין ההיכל והעזרה, הי' שלחן של כסף או שיש (יעוין בזה מנחות צט: תוד"ה אחד) ?].

ונעלה עוד מזה קה"ק, שלא הי' שם כלל דבר השייך לאכילה, ורק הקטורת והזאת דמי פר ושעיר של יוהכ"פ שהם נשרפים (זבחים מז:) – צורה לבד.

וגם האדם, שע"י יבוא כל העולם על שלמותו, נחלק בג' אלו, הן בכללות בנ"י שיש בהם רוב העם – ישראלים – שעסקם הוא ואספת דגנך וכו', הנהג בהם מנהג ד"א (ברכות לה:), והובדלו מהם הכהנים לעבודת ה' – והלוים טפלים להם, וכמש"נ (במדבר[/reshimo]

[pianuach]

בזהב ולמה נברא בשביל ביהמ"ק , היינו, שהגולם דזהב הוא זך ברור ונקי (משא"כ נחושת), ולכן, אוהל מועד שהוא דוגמת עולם הגלגלים שגולמם זך ברור ונקי, היו כליו זהב. וגם כלי ההיכל שבביהמ"ק היו זהב, אלא שבאולם – שהוא הממוצע בין ההיכל והעזרה – הי' גם שולחן של כסף או שיש (יעוין בזה מנחות צט, ב תוד"ה אחד 282 ) ? 283 ].

ג) ונעלה עוד מזה (מאוהל מועד וההיכל) – קדש הקדשים, שלא הי' שם כלל דבר השייך לאכילה, ורק הקטורת, והזאת דמי פר ושעיר של יוהכ"פ שהם נשרפים (זבחים מז, ב) – צורה לבד , בדוגמת עולם המלאכים שאין בהם גולם אלא צורה בלבד .

נה . וגם האדם – ש כאשר מקיים תכלית בריאתו לשמש את קונו בעבודתו בעולם ע"פ התורה ודרכי המצוות, הנה על ידו יבוא כל העולם על שלמותו (כנ"ל סמ"ח) – נחלק בג' חלוקות אלו (ג' החלוקות דהמשכן ומקדש, שהם כנגד ג' החלוקות שבכללות העולם), הן בכללות בנ"י , והן בכל א' בפרט (כדלקמן סנ"ח).

ובהקדם ג' החלוקות דכללות ישראל – שיש בהם ישראלים, כהנים (ובכללם לוים), וכהן גדול:

א) רוב העם – ישראלים – שעסקם הוא בעניני העולם, " ואספת דגנך 284 וכו', הנהג בהם מנהג דרך ארץ " (ברכות לה, ב).

ב) והובדלו מהם הכהנים לעבודת ה' – והלוים שגם הם הובדלו מכלל ישראל285, אינם חלוקה בפ"ע, אלא נכללים בכהנים, להיותם טפלים להם, וכמו שנאמר [/pianuach]

הערות

  1. 282. במשנה שם: "שני שולחנות היו באולם . . אחד של שיש ואחד של זהב". ובתוס' שם מעתיק בד"ה "אחד של כסף", וכותב: "ברוב הספרים גרסינן של שיש, וכן מוכח במסכת שקלים . . שנים באולם אחד של שיש ואחד של זהב . . ומיהו בכל הספרים כתוב שם במשנה ובמסכת תמיד מייתי לה . . אחד של כסף ואחד של זהב . . ובקונט' משמע כגירסא במתני' דהכא של שיש ובתמיד . . של כסף . . ופלוגתא דתנאי היא וכו'".
  2. 283. כנראה שהסימן שאלה הוא בנוגע להתאמה והשוואה דהאולם, הממוצע בין ההיכל והעזרה, עם החומר שממנו נעשו כלי האולם, כסף ושיש, כממוצע בין זהב ונחושת שמהם נעשו כלי ההיכל והעזרה.
  3. 284. עקב יא, יד.
  4. 285. ראה רמב"ם הל' כלי המקדש רפ"ג: "זרע לוי כולו מובדל לעבודת המקדש".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.

  1. אגרות קודש ח'תתכט זבחים מז, א
  2. תורת שמואל תריג זבחים מז, סע"א
  3. תורת שמואל תשצה זבחים מז, סע"א
  4. אגרות קודש אגרת לה זבחים מז, א
  5. אגרות קודש אגרת קיט זבחים מז, א
  6. מבית הגנזים התכתבות בין הרבי להרב הוטנר בענין מבצע תפלין זבחים מז, א
  7. תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח זבחים מז, א