אוצר החסידיםשארית יהודהשו"ת אבן העזרסימן נ

סימן נ

סימן נ

ט' בגט יהי' כפוף, וטעם לאי כתיבת גט בלילה 1909

לכבוד אה' ורב חביבי הרב המופלג ושנון ותיק ונחמד מוה"ר יצחק אייזיק 1910 נ"י

[הח"י 1911 חלק על נייר הארבאווע החזיר מהר"ח כ"ץ וקרענוהו ויקבל מיד מוכ"ז 1912 . והשטר עיסקא אמר שנאבד, ובאמת אין חשש כל כך בשטר עיסקא מאחר שלא נכתב על נייר הארבאווע ואין לחוש אלא אם כן שיתבע בדין תורה, ובזה ודאי די בשובר, והשובר כתבתי על צד היותר טוב, ובפרט אם נכתב בו שניתן הח"י חלק לי"ב, אין לך סימן גדול מזה. ובגוף הגט בודאי קבלה ברצון, והספרים החזירה על ידי מוכ"ז. וזולת זה אין לי מה לכתוב 1913 ].

רק (באתי) להשתעשע עמו קצת בדברי תורה, שקצת כמו פלא בעיני שלא דקדק מעכ"ת על הטיתי"ן שיהיו כפופים מעט לתוכן ראשן הימני, כנודע מהגמרא 1914 לא יעשה טיתי"ן פפי"ן, שהפירוש שלא יעשה כפופין יותר מדאי אבל מעט כפוף צריך להיות 1915 .

גם הסימן שרשום במכתבו להיות אצל השליח בסיום סופי השורות, אינו סימן טוב. וכגון דא קבלתי מאחמו"ר ז"ל נבג"מ דהיינו סימן אריך וגוץ 1916 , שהרי אם לא הי' הנייר רחב כל כך לא היתה מסיימת סוף שטה ראשונה בתיבת שבעים 1917 , אלא בתיבת מאות, וכה"ג בשיטה שני' שלישית והמבין יבין.

עוד זאת 1918 באתי בדרך אגב גררא מענינא דגט, מענין לענין, דנפל בפומי מילתא חדתא, חדת היא לי, וזה איזה ימים שנתעוררתי בזה ימים לא כבירים, בענין מה שהחמירו האחרונים לסדר גט בלילה (סוס"י קכ"ג בהג"ה), והטעם שמע הב"י (בסוס"י קל"ו) שדומה לדין, וכבר התעוררו בזה רבים וכן שלמים 1919 דלא דמי כלל אפילו כי אוכלא לדנא 1920 . וע' בנחלת שבעה 1921 שהאריך בטעמים דחויים, ובתוס' דסנהדרין 1922 שהביא בעצמו מבואר דמותר לגרש בלילה. והי' בעיני תמיד כחומרא בלא טעם, והייתי מתפלא תמיד על שהרעישו כמה גדולים, בתשובות רמ"א מסי' נ"ה עד סי' ס', על שניתן הגט אחר שהתפללו הקהל ערבית. אבל עכשו נתיישב בלבי, דנהי דמותר לגרש בלילה מכל מקום צריכים להתירה לינשא על פי עדים או על פי הגט שיוצא מתחת ידה, ואם נקרע הגט צריכה להביא עדים דוקא, כמבואר במשנה מפורשת פרק התקבל 1923 , ואם כן הגט שניתן בלילה אף אם ניתן בפני הבית דין, אם ראוהו בלילה אין יכולים להתיר על פיהם ועל פי ראייתם, אם לא שיבאו שנים למחר ויעידו בפניהם כמבואר בכמה דוכתי, ואנן נהיגין לקרוע הגט ולהתירה בשעת מעשה על פי ראיית הבית דין בעצמם 1924 . וז"ש הב"י הטעם ששמע שדומה לדין, משום דהטעם שאין דנין על פי ראייתם בלילה היינו משום דראייתם הוי כתחלת דין, כמ"ש התוס' בפ"ג דר"ה 1925 , והכי נמי אין להתיר האשה על פי ראייתם, דלהתיר האשה צריכים ודאי עדות גמורה כמבואר בסי' קנ"ב 1926 .

ועוררתי בזה למכ"ת ישמע חכם ויוסף לקח, וישיבני מלא דבר 1927 אם דעתו מסכמת לזה, כי לא מצאתי כעת שום טעם מספיק זולת זה. גם מ"ש כנ"ל נראה בחוש להמעיין בתשובות הריב"ש סי' שפ"ח וסי' ש"צ, ולחכם כמותו יספיק הקיצור 1928 .

וזו"ז 1929 יקבל ברכה ושלום מאדה"ש 1930 , ידידו לנצח

יהודה ליב

הערות

  1. 1909. נדפסה בשארית יהודה מילואים סי' ל, מכתי"ק 231 רכו, א. ותוכנה: א) הסכם גירושין. ב) ראש ימין של טי"ת יהי' כפוף מעט למטה. ג) הסימנים על הגט לא יהי' מסופי השורות. ד) הטעם שאין נותנים גט בלילה.
  2. 1910. בהר"ד, מ"ץ דוויטבסק; או מוהרי"א עפשטיין מהאמיל. וראה לקמן, שהיא מבין השנים תקע"ג-ט.
  3. 1911. מהסגנון נראה, דמיירי בגט שסודר ע"י מוהר"י אייזיק (בהר"ד), ונשלח מאת הבעל (בוויטעבסק) לידי האשה ביאנאוויטש. אלא שלפי הסכם הגירושין, הנה לפני מסירת הגט, הוצרכו האשה ואביה מהר"ח כ"ץ להחזיר: א) חתימת יד חלק על נייר רשמי [הארבאווע, כנראה שטר התחייבות של הבעל]. מהרי"ל קבלו וקרעהו, ושלח את הקרעים ע"י השליח. ב) שטר עיסקא [כנראה על עסק של הבעל]. מהר"ח כ"ץ אמר שנאבד לו, והחתימו מהרי"ל על כתב שובר, עם סימנים, שלא יוכל לטעון מהר"ח שהשובר לא נכתב על שטר עיסקא זה. ג) הספרים של הבעל. האשה החזירה אותם, ונשלחו ע"י השליח.
  4. 1912. מוביל כתב זה.
  5. 1913. הקטע דלעיל הועבר עליו קו למחיקה [ע"י בעל הבוך, מוה"ר ישכר בער הורביץ, מ"ץ דליובאוויטש], ונכתב במקומו: הגט נתקבל ברצון.
  6. 1914. שבת קג, ב.
  7. 1915. כמבואר בשוע"ר סי' לו אות ט.
  8. 1916. הגהת מהרי"ב הלוי הורביץ עה"ג: וכן מצאתי מבואר בסה"ת (ובדברי רבינו ז"ל נ"ע הוא בשו"ת עגונה דברדיטשוב שנדפסה דף ב' סע"ב [סי' כח ס"ז] דזה הוי כמו אריך וגוץ ולא הוי סימן).
  9. 1917. שנת חמשת אלפים וחמש מאות ושבעים כו' [והיינו שהגט והתשובה שלפנינו נכתבו לפני שנת תק"פ].
  10. 1918. בהבא לפנינו, ראה (טעם נוסף) לקמן סי' נח.
  11. 1919. בב"י שם, ובחלקת מחוקק סי' קכג ס"ק יד, ובית שמואל שם ס"ק ט.
  12. 1920. ע"פ סנהדרין כח, ב.
  13. 1921. סי' מה ס"ק מט.
  14. 1922. מד, א ד"ה חיישינן.
  15. 1923. גיטין סג, סע"ב.
  16. 1924. כמבואר בט"ז סי' קמב ס"ק ג, ובית שמואל שם ס"ק ז, שצריכה כתב מעשה ב"ד שנתגרשה, ואין הרב נאמן להעיד על זה יחידי. וראה גם לקמן סי' נז.
  17. 1925. כה, ב ד"ה כגון.
  18. 1926. סעיף ח.
  19. 1927. ע"פ שמואל ב יז, כז.
  20. 1928. הגהת מוהר ישכר בער הנ"ל עה"ג: ע' סדר הגט שבשו"ע סי' קנ"ד ספ"ט דבשעה"ד מותר לסדר גט בלילה וליתנו מהבעל לאשה. סי' קכג. ועב"י סי' קלו וסי' קכד לענין כתיבת הגט בלילה.
  21. 1929. וזולת זה.
  22. 1930. מאדון השלום.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.

  1. שארית יהודה סימן ד מאותו ספר סנהדרין כח, ב
  2. שארית יהודה סימן א מאותו ספר גיטין סג, א
  3. שארית יהודה סימן נג מאותו ספר גיטין סג, ב
  4. תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב גיטין סג, רע"א
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. שבת קג, ב
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות, שבת קג, סע"ב
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, שבת קג, סע"ב
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג שבת קג, סע"ב
  9. תורת שמואל תקפד שבת קג, סע"ב
  10. תורת שמואל תתקמא שבת קג, סע"ב
  11. שולחן ערוך ד שבת קג , ב
  12. שולחן ערוך ה שבת קג, ב
  13. שולחן ערוך ז שבת קג, א
  14. שולחן ערוך א שבת קג, ב
  15. שולחן ערוך א שבת קג, ב
  16. שולחן ערוך ג שבת קג, ב
  17. שולחן ערוך ט שבת קג, ב
  18. שולחן ערוך ן שבת קג, ב
  19. שולחן ערוך ו שבת קג, א
  20. שולחן ערוך יג שבת קג, א
  21. תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א שבת קג, סע"ב
  22. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרמו דיני הדס שבת קג, א
  23. שוע"ר עם ביאור דברי שלום לב דין כתיבת התפילין שבת קג, א
  24. שוע"ר עם ביאור דברי שלום לו דין דקדוק כתיבתן שבת קג, ב