אוצר החסידיםשארית יהודההלכות מליחה - סי' סט(סח) נגד החתיכה

(סח) נגד החתיכה

(סח) נגד החתיכה.

משום דאפשר לסוחטו אסור ³¹⁶ בבישול, דנהי דהדם נפלט ונסחט לחוץ, מכל מקום הטעם נשאר בו והוא אסור ³¹⁷ . משום דחיישינן שמא עם יציאת הדם מן החתיכה לא היה עולה במקום אחד רתיחת המים היטב ולא נתבטל הדם וחזר ונבלע בחתיכה זו שיצא ממנה, שהיא ממהרת לבלוע טפי משאר חתיכות דהוי כמו איסור דבוק בה ³¹⁸ (או שמא היתה לבדה בלא רוטב עם הדם, איסור והיתר הארוך ³¹⁹ ), ונאסרה ושוב לא הותרה מפני הטעם דאיסור שנשאר בה. ולא דמי למליחה שאינו מבלבל הטעם בחתיכה (שעל ידי מליחה נפרד האיסור מן ההיתר שלא נשאר לא טעם ולא משהו, איסור והיתר הארוך ³²⁰ ), אבל רוטב מבלבל הטעם בחתיכה ואי אפשר ליפרד ממנה (ראב"ן ³²¹ , במרדכי ³²² ).

ולא דמי לצלי, דמה שנסחט נופל לארץ, אבל כאן הנסחט נשאר בקדרה אלא שמתבטל, ולא עדיף כל כך כמי שאינו לגמרי (משום דחיישינן שמא יחזור ויבלע בתוכו בעוד שלא נתבטל כדלעיל, הגהות שערי דורא ³²³ ).

ואם אין ס' נגד החתיכה כל התבשיל אסור לעולם, ואפילו נפלה חתיכת בשר מאותו תבשיל לתבשיל אחר ומשני לשלישי וכן לעולם, צריך לעולם ששים נגד מה שנפל, לדידן דקיימא לן ³²⁴ חתיכה נעשית נבלה בכל האיסורים (ומהאי טעמא צריך ששים נגד החתיכה והחתיכה אינה מן המנין ³²⁵ ). וכן אם נפלה חתיכת האיסור עם אותה החתיכה הנאסרת בעינן ס' נגד שתיהן (איסור והיתר הארוך) ³²⁶ .

ואפילו לא נתבשל לגמרי בלא מליחה, אלא ששמו אותה בכלי ראשון שהעבירו מן האש כל זמן (שהוא רותח) שהיד סולדת בו ³²⁷ . ואפילו נזכר קודם שהתחילה החתיכה להרתיח רק שנתחממה עד כדי שהיד סולדת בו אסורה. דנהי דהבשר לא נתבשל ³²⁸ מכל מקום הדם שבתוכו נבלע בו ³²⁹ , מידי דהוה אכלי דלא שייך בו בישול ואפילו הכי בלעה בכלי ראשון ³³⁰ (שם). והט"ז ³³¹ כתב דגם הבשר מתבשל אם אינו בשר שור.

וכתב עוד דבמקום שאין הבשר מתבשל אינו נאסר בשביל הדם שנבלע בו ויש לו תקנה במליחה. וכן דעת רש"ל ³³² . וכתב המנחת יעקב ³³³ דיש לסמוך עליהם בהפסד מרובה (אפילו אין במים ס' נגד החתיכה. ואם יש ס' יש להתיר החתיכה אפילו שלא במקום הפסד מרובה ³³⁴ ):

הערות

316. חולין קט, א. טוש"ע סי' קו ס"א.
317. בכת"י ב: ואפי לו את"ל דדם לא אסור בנ ותן טעם בחתיכה א לא אם כן פירש וחזר ונבלע , אפ ילו הכי אסור , דדילמא עם יציאת הדם מן החתיכה בחד צד לא סליק לי' דיקולא דמיא וחזר ונבלע בחתיכה עצמה שיצא ממנה , והי' בה עוד דם שלא יצא , ומצא מין את מינו וניעור . אבל שאר החתיכות ל א חיישינן , כיון שאין בהם דם ליכא למימר בהו מצא מין את מנו (מרדכי ב שם ראב"ן ) . ובכת"י ג: והא דשאר החתיכות מותרות ולא חיישי נן שמא נבלע הדם בהם שלא ע ל ידי רוטב , משום דזה הדם מועט הוא ובטל במיעוטו , משא"כ בחתיכה זו שיש עוד דם הרבה שלא פירש ממנה מצא מין את מינו וניעור דם הרבה על החתיכה ואוסרה ונעשית נבלה [גם זה מראב"ן שם].
318. כדלעיל ס"ק נד, וש"נ.
319. כלל ז ס"ג. ט"ז ס"ק כח. ובכת"י ג: וע ו ד שהדם קרוב יותר לבלוע באותה חתיכה , דהוי כמו דבוק (איסור והיתר הארוך [שם] ) . ט"ז שם. וראה גם לקמן סי' עב סוף ס"ק ח, וס"ק כב.
320. כלל כד ס"ט.
321. סוס"י יז (טז, א).
322. סי' תשלא (מלבד מה שניתוסף כאן בין חצאי עיגול).
323. סי' ב ס"ק ה, בשם מהרא"י.
324. בסי' צב ס"ד.
325. משא"כ לדעה הא', דלעיל ס"ק סה, דליכא הכא טעמא דחתיכה נעשית נבלה.
326. בכת"י ב: ואפילו אם נתבשל אחר כך בק ' תבשילין אינה יוצאה מידי איסורה כלל, ונצטרך כל פעם ס' כנגד כולה, דקיי"ל חתיכה נעשית נבלה בכל האיסורים, ואפשר לסוחטו אסור. ואע"ג דבדם לא אמרינן אפשר לסוחטו אסור, הני מילי היכא דיכול להוציא על ידי מליחה, אבל הכא שמוציאו על ידי בישול שחוזר ונבלע בה, ודאי אסורה ונשארה באיסורה לעולם. והוא הדין אפילו תבשיל שנאסר מבליעת איסור, ושוב נפל חתיכה מאותו תבשיל לתוך תבשיל אחר, דה"ל שני מעלות, וכן אפילו מתבשיל שני כו ' ולעולם. ו אפילו אם יפול חתיכה זו עם החתיכה הנאסרת ממנה (אם אין שם ס') לתוך תבשיל אחר, צריך ס' כנגד שתיהן, ולא סגי בס' כנגד האיסור לבדו, שאף ההיתר נעשה כחתיכת איסור. ואע"ג דכל אגב בישולה לא אמרינן חתיכה נעשית נבלה, דאם לא כן לא תמצא לעולם דבר שבטל בששים, דמתחילה מתפשט רק בסמוך אצלו ואוסר בנותן טעם, ואחר כך יצטרך ששים גם נגד זו, וכן לעולם. דהכא חשוב כאיסור דרבנן שאין צריך פישוט לגבי אותה חתיכה עצמה, שכבר נתפשט בכולה, ומיד שתתחיל להרתיח נאסרת. ולא דמי לצלי, דמה שנסחט נופל לארץ משא"כ הכא (הגהות שערי דורא [סי' ב ס"ק ה, שם נתבאר החילוק בין צלי לבישול] ).
327. תורת חטאת כלל ב ס"ד.
328. כמבואר בשבת מב, ב (דבכלי ראשון נמי לא בשלה ... כבישרא דתורא).
329. רא"ש שבת פ"ג סי' יז. טור ומ"א או"ח סי' שיח ס"ק כט. וראה שוע"ר שם סי"ז (שאף שהבשר אינו מתבשל מכל מקום הלחלוחית שעליו מתבשל, אא"כ שהוא יבש שאין עליו לחלוחית כלל). פסקי אדמו"ר הזקן לסי' סט ס"ט.
330. מרדכי שבת סי' שט.
331. סוף ס"ק כג, בשם הרש"ל דלקמן.
332. בכת"י ג: באיסור והיתר שלו [מכונות סי' א ס"ק ב].
333. כלל ב ס"ק ח.
334. שבזה התיר אף התורת חטאת שם ס"ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.