רצט

ואמנם הנה כ"ז הוא כשמהפך האש זרה להיות בבחי' רשפי אש התשוקה לאלקות כו', אבל אם עדיין עומד במרדו לילך אחר מזימות יצרו הרע המסיתו ומדיחו כנ"ל, הנה הקב"ה ממתין לו אולי ישוב מדרכו, ובא"ל חכ'⁶⁰ כאשר מתמלא סאתו, או קודם מעט שמתמלא כל סאתו (ע"ד חורבן בהמק"ד ב' שני' קודם⁶⁰ כמ"ש במ"א) שולח הקב"ה אש לטהרו ולזככו כו', כי עיקר הטהרה הוא באש כנ"ל, והיינו יסוד הדק יותר מכל היסודות, ולכן כשפגם ע"י עובי וגסות יסודותיו דרמ"ע, והעיקר מיסוד העפר שהוא היותר גס שבהם, הנה טהרתו וזיכוכו הוא באש, אלא שמחסד ה' עלינו שולח חמתו על העצים והאבנים⁶¹ ומכלה חמתו בהם ר"י⁶², תמורת אש נוקמת שג"כ אוכלה אש דחום הטבעי ויצה"ר כמ"ש ותבער בם אש ה' ותאכל⁶³, וכתי' כי בערה בם אש ה'⁶⁴, אלא להיותו טוב וישר ה'⁶⁵ ומרבה להיטיב שופך חמתו על העצים כו', אשר עי"ז כאשר מכלה ר"ל ביתו ובניניו, נוטל ממנו כל בחי' מקיפי' שלו, והעיקר הוא המקיף שבירור זו הוא עוד חזק וגרוע מכור עוני, שהפנימי' ומקיפי' שלו הם אינם טובים, ומ"מ ישנם כפי ההכרח כו' משא"כ שריפה ר"י אוכלת הכל, ולא עוד שגורם פחד הלב שמתפחד עד שמתלבן דאזיל סומקי⁶⁶ כו', והוא ע"י חלישות העורקי' שנחלשי' מהפחד, וממילא מתעורר התפעלות החום שבו לגרש את רוח החיוני שבו עד שיכול לבוא לידי התעלפות גמורה, והיא מדה כנגד מדה⁶⁷, וכמארז"ל שמדה במדה לא בטלה⁶⁸ ובמדה שאדם מודד⁶⁹ מודדין לו, הוא הסית בנפשו חום הטבעי ולא גדר בעדו להסתפק במה שהותר לנו כל הדברים שאסר לנו כמארז"ל אסר לנו בשר בחלב והיתיר לנו⁷⁰ כחל, ועד"ז רבות שם, כ"א נמשך אחר דברים האסורים כו', וגם אינו פועל בנפשו לעורר את האהבה לאלקות עד שאש אוכלה אש כו', לכן מדה במדה תייסריך רעתך ושולט האש הגשמי המכלה כו' שהוא מד' אבות נזיקין⁷¹ כו', עד שפועל כנ"ל כו', וג"ז הוא תכלית הטוב בשביל לנקותו להצטרף ולהתלבן כו', ויובן גודל עונש הפחדי' ממארז"ל שהמלבין פני חבירו ברבים⁷² אין לו חלק לעוה"ב, והיינו דאזיל סומקא ואתי חיורא⁷³ וא"כ מובן גודל עונש הפחדי' ואיך שמזדכך עי"ז, ונודע כי הילוך השמש בארץ טפח הנה ברקיע היא מהלכת אלפי' מילין כמ"ש