ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק במהדו"ב לסי' רנטוהנה

והנה

והנה ברמב"ן במלחמות^רכט גבי אנשי טבריא מבואר בהדיא דלהפשיר נמי אסור אפילו מבעוד יום בדבר המוסיף. אלא דיש לומר דהרמב"ן לשיטתיה אזיל דפירש שם שהסילון היה פתוח^רל ואם כן אי אפשר שיתחממו שהיד סולדת בו מדי עברם לבד. אבל להרשב"א שם^רלא דפירש שהיה סתום יש לומר דהוחמו ממש, כפשט לשון המשנה^רלב כחמין שהוחמו בשבת^רלג כו' שהן חמין ממש גם לרמב"ן (דאם לא כן אמאי אסורים בשתיה הא אפילו לכתחלה מותר להפשיר לשתיה^רלד, אלא שעשאו הפושרין שנפשרו באיסור הטמנה כאלו הוחמו ממש בשבת^רלה. ואתי שפיר נמי דלא קשה מידי מאי פריך בגמרא^רלו אילימא רחיצת כל גופו כו' לפי דעת רמב"ן דמיירי מפושרין, ופושרין של ערב שבת ודאי שרו דהא אפילו מי הנהר בקיץ מיקרי פושרין או בחורף שעמדו מעט בבית^רלז, ועיין שם ברשב"א^רלח שאין חילוק בין להפג צינתם ובין פושרין בכל הסוגיא (דלא כספר התרומה^רלט), וכן כתב הר"ן^רמ בהדיא דדוקא משום שהופשרו בשבת אסור להתחמם כנגד המדורה, אלא דאכחמין שהוחמו כו'^רמא פריך שהן חמין ממש מדאסורין בשתיה). וכן כתבו התוס'^רמב שהיה מוקף מכל צד כו', ור"ל מכל צד גם מפיו, ונמצא שהמים שבסילון נכנסו בתוכו מבעוד יום, אלא שלא הוחמו כל צרכן לרחיצה מבעוד יום, דאז^רמג אין לאסור בדיעבד אפילו בהטמנה כמו שכתבו רשב"א^רמד ור"ן^רמה בשם רמב"ן^רמו, אלא גמר חימומן היה בשבת, ולולי איסור הטמנה אין לאסור כלל מה שהוחמו בשבת מאחר שהובאו בתוכו בהיתר. ולא דמי למה שכתבו התוס'^רמז לפירוש רש"י^רמח וליכא למילף כו'^רמט, דהתם לפירוש רש"י מים אלו נכנסו בשבת והוחמו מאליהן, ואסורים ברחיצה ושתיה ככל מלאכה הנעשית מאליה בשבת^רנ, כמו פירות הנושרין ומשקין שזבו דאסרו ליהנות שמא יעשה המלאכה בעצמו^רנא, וכנכרי שליקט בשביל ישראל^רנב, משא"כ לפירוש התוס' דהמים הובאו מבעוד יום אין לאסור כלל כשהובאו בהיתר, כמו שהתירו קדרה שנתבשלה כמאכל בן דרוסאי מבעוד יום^רנג, ואפילו קידרא חייתא^רנד שמתבשלת כולה בשבת והתירוה באכילה ולא חיישינן שמא יבשל בשבת לבית הלל^רנה או אפילו לבית שמאי^רנו, והיינו משום ששופת קדרה זו בידים מבעוד יום והבישול יהיה ממילא, משא"כ במים שנכנסו בסילון ובאמה לפירש"י לא נעשה בהם שום מעשה מבעוד יום, דקמאי אזלי כו'^רנז (וחילוק זה מצינו בהדיא בסנהדרין דף ע"ז^רנח דכפתו בחמה חייב, דסוף^רנט חמה לבא ובבידקא דמיא בכח שני גרמא בעלמא הוא^רס, עיין שם^רסא). ואתי שפיר דלא קשה מידי מ"ש בפני יהושע על התוס' מראש ועד סוף, עיין שם^רסב.

הערות

רכט. שם (יח, א): שלא היו ראוים להם צוננים לגמרי עד שיחמו קצת (וא"כ נפל התירוץ דלעיל, שבפך שמן להפשיר לא אסר רבי מטעם הטמנה).
רל. ועובר הסלון מתחת האמה לסופה ויוצא ממנה ומקלח הסלון לחוץ.
רלא. לט, ב ד"ה אמר רב חסדא.
רלב. לח, סוע"ב.
רלג. ואסורין ברחיצה ובשתיה.
רלד. כמבואר במשנה מא, א.
רלה. לדעת הרמב"ן כנ"ל.
רלו. לט, ב.
רלז. ראה תהלה לדוד סי' שכו ס"ק ג.
רלח. מ, ב ד"ה הא דת"ר וד"ה ומביא. וכדלעיל ד"ה וכן משמע.
רלט. סי' רלב.
רמ. שם (יט, רע"א). וכ"ה במ"א סי' שכו ס"ק ו.
רמא. על מ"ש במשנה: כחמין שהוחמו בשבת.
רמב. לט, רע"א.
רמג. אילו הוחמו המים כל צרכן.
רמד. לט, ב ד"ה אמר רב חסדא.
רמה. שם (יח, א) ד"ה גרסינן.
רמו. לט, ב ד"ה ממעשה. וראה שוע"ר סי' רנד ס"א.
רמז. לט, רע"א.
רמח. לח, ב ד"ה של צונן (דהמים נמשכים ובאין כל השבת).
רמט. וליכא למילף מינה (לענין הטמנה) דאיכא למימר דאסרי להו מפני שמבשל מים צוננין (משא"כ לפירוש התוס' שהכניס לפני השבת סילון המוקף מכל צד אין לאסרו מטעם שנתבשל בשבת).
רנ. ראה שוע"ר סי' שכה ס"ח.
רנא. ביצה ג, א. וסובר רש"י (לפירוש התוס') שכך גזרו גם כאן בסילון (ולא קיי"ל הכי. ראה שוע"ר סי' שכו ס"ג וש"נ).
רנב. ברייתא קכב, א (שגזרו לאסור לישראל, וכן גזרו כאן בסילון). וראה שוע"ר סי' שכה ס"ח.
רנג. כחנניה לו, ב. ראה שוע"ר סי' רנג ס"א וש"נ.
רנד. בגמ' יח, ב. ראה שוע"ר שם ס"ח וש"נ.
רנה. במשנה שם יז, ב כמבואר בגמ' שם יח, ב.
רנו. אם מפקיר הקדרה, כמבואר בגמ' שם.
רנז. והני אחריני נינהו (ראה פסחים ז, א. ע"ז מז, א ורש"י שם ד"ה וקמאי).
רנח. ע"א: כפתו בחמה ומת בצינה ומת חייב, סוף חמה לבא סוף צינה לבא פטור.
רנט. אוצ"ל: ובסוף.
רס. שם סוע"ב: אמר רב פפא האי מאן דכפתיה לחבריה ואשקיל עליה בידקא דמיא גירה דידיה הוא ומיחייב הני מילי בכח ראשון אבל בכח שני גרמא בעלמא הוא. וראה גם לקמן סי' שנז ס"א ובנסמן שם.
רסא. דכח שני דומה להא דאמרינן שם ע"א "הני אזלי והני אתו", ועד"ז כאן בסילון דהוי רק גרמא וממילא.
רסב. שהקשה למה אסרו כאן מבע"י שמא יערבם בשבת יותר מבשאר מקומות, ומדוע לפירוש התוס' (בסילון סגור) אין לומר שאסרו משום בישול (ולא משום הטמנה). וע"ז מבאר שכאן (לשיטת תוס' ברש"י) מדובר בגזירה מיוחדת, לאסור ההנאה (אף שמותר לכתחלה) מלאכה שנעשתה מאליה (משא"כ כשהכניס סילון סגור).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.