והא

הערות

1. סט. אבל ראה לקמן ד"ה הילכך, שיש ליישב ולאמר שכלי שני לא מיקרי דבר המוסיף לענין הטמנה.
2. ע. משנה שם לח, סוע"ב.
3. עא. מעובדא דרבי מ, ב שלא הרשה לו להפשיר השמן בכלי ראשון.
4. עב. ד"ה מביא. והובא להלכה בטור ושו"ע סי' רנג ס"ה. וא"כ בודאי אסור בכלי ראשון אף אם שמן אין בו בישול.
5. עג. במשנה לח, ב (לפירוש רבה שם לט, א דאסור אף לרבי יוסי מטעם הטמנה), למעוטי כדי להפשיר שאינו אסור מטעם הטמנה.
6. עד. שכתב שם טעם האיסור לרבי יוסי "מפני שמזיז עפר ממקומו", לא נקט במשנה "כדי שתצלה" למעוטי כדי להפשיר, אלא למעוטי צלויה כבר.
7. עה. ד"ה רב יוסף.
8. עו. במשנה שם.
9. עז. שהוחמו עד בכדי שהיס"ב.
10. עח. בגמ' שם לד, רע"ב (וראה גם ברייתא נא, ב).
11. עט. ב"ק עד, א. ועוד. כלומר, אם דבר חם אסור להטמין בדבר המוסיף הבל יש בכלל זה במכל שכן שדבר צונן אסור להחם.
12. פ. כמבואר בשבת לד, רע"ב (באיסור דמוסיף הבל).
13. פא. ע"א ד"ה אלא.
14. פב. ברייתא שם קכג, א.
15. פג. עז, א ד"ה וחררה. וא"כ למה לא יאסר מטעם הטמנה.
16. פד. ר"פ כירה לו, ב ד"ה עד שיגרוף. וראה רשב"א שם ד"ה עד שיגרוף (הא') בדעת רש"י.
17. פה. ברייתא שם: כל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר לשהותו כו' (ומטעם זה הותר להטמין חררה שקרמו פניה בגחלים).
18. פו. משנה יט, ב. וראה רש"י לז, ב ד"ה ורב ששת. אבל ראה רש"י לד, רע"ב ד"ה גזירה.
19. פז. שאוסרים להטמין גם במבושל כל צרכו כדלעיל, וכמבואר בסי' רנז ס"א.
20. פח. אבל ראה לקמן ד"ה והרשב"א, שדוחק לפרש שכבו מבעוד יום, ומבאר שם עוד ב' טעמים שאין זה חשיב הטמנה לדעת הרשב"א.
21. פט. הובא במ"מ פ"ד ה"ב. וכ"ה גירסת הרמב"ם שם. ר"ח שם לד, סוע"א עה"ג.
22. צ. (יד, ב). שגורס בגמ' שם: מפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל ואפילו מבעוד יום גזירה שמא ירתיח.
23. צא. שם ד"ה אמר רבא. אבל ראה שם (וכן בר"ן שם ד"ה אמר רבא) שיש נפק"מ בענין להטמין בבין השמשות בדבר המוסיף הבל.
24. צב. נא, א.
25. צג. ונותן תחת הכר או תחת הכסת.
26. צד. בגמ' שם.
27. צה. ד"ה אי (מים צוננין שאין דרכן להטמין) וד"ה אבל (דבר שדרכו להטמין להחם כגון תבשיל).
28. צו. שצריך להחמיר בתבשיל צונן.