ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שנה(ב)

(ב)

(ב) לפי שמן כו'. עי' תוס' בשבת דף ק"א ד"ה וזרק כו' שכתבו ב' טעמים לפי הס"ד למה לא אמרינן גוד אחית בלי עשיית מחיצה מכלל דלפי המסקנא שם אתי שפיר דהיינו דאף דמסקינן דהקילו במים משום דבקיעת דגים לאו שמה בקיעה מ"מ לא רצו להקל בשביל כך אלא בעשיית מחיצה דוקא.

וכ"מ מדקדוק לשון הרא"ש בפ"ח דעירובין^י דכתב דלא שרי רב נחמן^יא אלא משום דליכא אלא בקיעת דגים משמע דבקיעת דגים מיקרי בקיעה עכ"פ לענין דבעינן קורה ד' או מחיצה לשם מים כדמסיק הרא"ש שם.

וכ"מ בהדיא ממ"ש בפרק כל גגות^יב והכי קיי"ל^יג דעל גבי הגזוזטרא אינה רשות היחיד אלא א"כ חלון פתוח לה ואי בקיעת דגים לא שמה בקיעה לגמרי א"צ חלון כמבואר שם בהדיא לתירוץ הראשון^יד אלא ודאי דלתירוץ הב' ס"ל דלא אמרינן בגמרא דלא שמה בקיעה אלא לענין שתתיר מחיצה תלויה אבל לא להתיר בלא מחיצה כלל.

דאין לומר דלתירוץ הב' ס"ל דבלא מחיצות לא אמרינן גוד אחית משום דלא הדרן מחיצתא כמ"ש התוס' בדף פ"ו בקושייתם דהא בדברי הרא"ש לא הוזכרה קושיא זו וסברא זו כלל וגם התוס' דשבת דף ק"א^טו לא ס"ל סברא זו דאל"כ לא הקשו כלום להס"ד ואין צריך כלל לתירוץ דהא דהדרן מחיצתא תלמוד ערוך הוא בפ"ג דעירובין^טז ובודאי לא נעלמה זאת מלפניהם שם אלא ס"ל כפירש"י שם בעירובין^יז דהדרן מחיצתא היינו שיהא ד' על ד' בלי שיצטרך חקיקה להשלים דתרתי לא אמרינן גוד וחוקקין ע"ש.

ומזה מבואר דלדידן אי אפשר לומר כב' התירוצים שבתוס' דשבת^יח לפי הס"ד שם דתירוץ הראשון אינו מועיל לעל גבי גזוזטרא שהוא כרמלית לדידן בלא חלון. ותירוץ השני ג"כ לא משמע הכי מלשון הטור ושו"ע סי' שמ"ה שעל גבי הזיזין יהיה רשות היחיד מן התורה אלא מדברי סופרים אסור דהא וכן קתני^יט התם דומיא דגג שהוא כרמלית גמורה מדאורייתא משום דלא אמרינן התם גוד אסיק. וגם לא היה מותר לטלטל מתוכו לים ולהפך בלא חלון עיין מג"א ריש סי' זה^כ.

דלא דמי לשאר כרמלית דרבנן^כא שהיא גדולה ושייך למיגזר דלמא אתי לטלטולי בכוליה יותר מד' אמות דהא שכיחא טפי מטלטול מתוכו לים כדאיתא בפרק הדר^כב ונתבאר בסי' שמ"ו^כג משא"כ הכא בגזוזטרא מנא לן לגזור בקטנה אטו גדולה שאין מוסיפין בגזרת חכמים מדעתינו כנודע ועוד שאין טלטול בגזוזטרא גדולה כל כך יותר מד' אמות ואלכסונן שכיחא טפי מכל גזוזטראות דעלמא לכרמלית שתחתיהם בין בים בין ביבשה וגם טלטול מרשות היחיד לתוכה אינו שכיח טפי מטלטול מתוכה לכרמלית ולהכי לא הזכירו בפרק הדר אלא חששא דטלטול בתוכה בלבד ודו"ק:

הערות

י. סימן ז.
יא. עירובין פו, א-ב, שקורה ארבעה מתרת במים.
יב. רא"ש עירובין פ"ט ס"ב.
יג. לעיל בפנים ס"א. ועד"ז הוכיח לעיל ס"ק א. סי' רמח ס"ק ב.
יד. שברא"ש שם ובתוס' שם פו, ב ד"ה גזוזטרא. פט, ב ד"ה במחיצות.
טו. ע"א ד"ה וזרק, שהקשה אמאי צריך בגזוזטרא מחיצה י'.
טז. לג, ב.
יז. לג, ב ד"ה הכא לא הדרן.
יח. קא, א ד"ה וזרק, שמתרץ לפי הס"ד (כרבי יוסי ב"ר יהודה בטרסקל, שאינו חושש לבקיעת גדיים) מה צריך מחיצה י' בגזוזטרא. ולכאורה הי' אפשר לתרץ כן גם לדידן (דבמים מודים רבנן, שבקיעת דגים לא שמיה בקיעה).
יט. שכותב הטור שם: גג .. הוי כרמלית .. וכן זיזין.
כ. שבלא חלון הוי כרמלית ומותר למלאות, ואם נאמר שע"ג הזיזין רה"י מה"ת הי' אסור לטלטל מכרמלית (מים) לרה"י (גזוזטרא). וכן הוכיח לעיל סי' רמח קו"א ס"ק ב.
כא. שהתירו לטלטל ממנה לכרמלית, כדלעיל סי' שמו ס"ו.
כב. עירובין סז, ב.
כג. סעיף ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 26 עמודים.