ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח:תנא דיני הגעלת כלים ובו ע"ח סעיפים:מו

מו

מו אבל מדוכות שלנו שלעולם אין דכין בהם פירורי לחם ולא שאר חמץ^שכב אפילו היא של ברזל ונחושת אין צריך ללבנה כלל ואף להגעילה אין צריך מעיקר הדין אלא שלפי שיש לחוש שמא נפל לתוכה פירור חמץ פעם אחת ואחר כך דכו בה תבלין חריפים ונידך גם הפירור חמץ עמהם ומחמת חריפותם נבלע גם הוא עמהם בתוך המדוכה^שכג לפיכך טוב להחמיר ולהגעילה^שכד בתוך כלי ראשון.

ואם דכו בה תבלין בפסח בלא הגעלה ונתנם בתבשיל מותר לאכול התבשיל בפסח עם התבלין שבתוכה דכיון שבמדוכות שלנו אין בהן אלא חשש שמא נפל לתוכה פירור חמץ ובשביל חשש זה אין לאסור בדיעבד^שכה שמעיקר הדין אין לחוש כלל לזה שאין מחזיקין איסור מספק^שכו כמבואר ביורה דעה סי' ל"ט^שכז (ומ"מ אם עדיין לא נתנם בתבשיל טוב שלא יתנם בתבשיל עד לאחר הפסח^שכח דכיון שאפשר להצניעם עד לאחר הפסח הרי זה לכתחלה^שכט אבל אם קודם הפסח דכו בה תבלין בלא הגעלה מותר לאכלם בפסח מטעם שנתבאר בסי' תמ"ז^של ע"ש):

הערות

שכב. כדלעיל סי' תמז סנ"ה.
שכג. ואינו מתבטל בתוכה בס', כדלעיל סל"ה.
שכד. ב"ח סי"ד ד"ה מדוכה. מ"א ס"ק לא.
שכה. מסקנת מ"א שם. ח"י ס"ק מח. וראה גם לקמן סע"ו.
שכו. פר"ח ס"י, עפ"י חולין נו, ב. וראה גם לעיל סי' תכט סי"ט וש"נ.
שכז. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם סעיף א (חוץ מריאה). וראה מ"מ וציונים.
שכח. משמעות המ"א שם.
שכט. ראה ח"י ס"ק לב.
של. סעיף נה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.