ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תמ דין חמצו של נכרי שהופקד אצל ישראל ובו י"ז סעיפים:ג

ג

ג ומכל מקום מדברי סופרים נכרי שהביא חמצו לישראל בתוך הפסח כדי להפקידו אצלו לא יקבל ממנו הישראל^כו אע"פ שאינו נוגע בהחמץ בידו אלא הוא אומר להנכרי הנה הבית לפניך הנח במקום שתרצה^כז אף על פי כן אסור גזירה שמא ישכח ויאכל ממנו^כח שאין הנכרי משמר חמצו שלא יאכל ממנו הישראל^כט כיון שכבר הפקידו אצלו הרי סמך על נאמנותו.

אבל אם הנכרי אינו מפקיד אצלו החמץ מותר לו להניחו שיכנס לביתו וחמצו עמו^ל ואף על פי שהישראל רואה אותו אין בכך כלום שהרי נאמר לך שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים^לא.

ומכל מקום אם נכרי זה הוא עבדו או פועלו שמזונותיו עליו אין להניחו שיכנס לבית לאכול חמץ אף על פי שהחמץ הוא של הנכרי מכל מקום יש לחוש למראית העין שיחשדו אותו^לב שהוא מאכיל את עבדו חמץ בפסח אבל נכרי אחר שאין מזונותיו עליו מותר להניחו ליכנוס לבית לאכול מחמצו.

אבל אסור להניחו שיאכל מחמצו על השלחן בשעה שישראל אוכל על זה השלחן^לג אפילו אם זה הישראל אין לו שום הכירות עם זה הנכרי^לד שאין לחוש שמא יאכילנו הנכרי מחמצו מכל מקום כיון שחמץ בפסח במשהו רחוק הדבר שלא יתערב פירור אחד של הנכרי בשל ישראל^לה ואפילו אם הישראל הוא אוכל על מפה מיוחדת^לו אף על פי כן יש להחמיר שלא יאכל על השלחן שהנכרי אוכל עליו חמצו משום^לז לך לך אמרינן לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב^לח:

הערות

כו. רוקח סי' רסז. ח"י ס"ק ט.
כז. שבזה מותר לדברי הכל כשהפקיד קודם הפסח ולא קיבל עליו אחריות, כמבואר ברש"י ו, א ד"ה יחד לו בית. טור וט"ז ס"ק ב.
כח. רש"י ו, א ד"ה עושה לו מחיצה. טור ושו"ע ס"ב (שמטעם זה צריך מחיצה י' טפחים, כדלקמן ס"ה).
כט. ראה מ"א ס"ק ו.
ל. ברייתא ו, א. טור ושו"ע ס"ג.
לא. רש"י שם ד"ה אין זקוק.
לב. מ"א סי' תנ ס"ק ז, בשם אגודה (ראה אגודה פ"ב סכ"ג. אליה רבה ס"ק י).
לג. שו"ת ה רשב"א ח"א סי' קעז. שו"ע ס"ג.
לד. עולת שבת ס"ג. פר"ח ס"ג. ח"י סוף ס"ק יג. חק יוסף ס"ק יב.
לה. רשב"א שם (לענין הפסק מפה).
לו. רשב"א שם. שו"ע שם.
לז. רשב"א שם. מ"א ס"ק ז.
לח. שבת יג, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.