ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתר"ם ח"במאמרים[יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידךתקג

תקג

שמתייחד עם גרמוהי עם היות שזהו בחי' איהו כו' עכ"ז בחי' איהו שמתייחד עם חיוהי הוא בחי' היותר נעלה שלא בערך ממש כו'220, וצ"ל מהו. והענין הוא דהנה נת' שבחי' איהו וגרמוהי חד זהו מה שהוא ית' מתייחד עם בחי' גרמוהי להוות221 בהם וע"י יש מאין, שז"ע שיהי' נמשך ליש ודבר נפרד נבדל בפ"ע, הגם שבאמת אין לך דבר שחוץ ממנו כלל, וגם אחר הצמצום וסילוק האור הנה הוא ממלא החלל כמקדם וההפרש הוא רק בין העלם לגילוי וכדכתי' את השמים ואת הארץ אני מלא222, אני הוא אוא"ס עצומ"ה כאדם האומר ע"ע אני כוונתו הוא עצמו כו' א"כ אני מלא גם עכשיו אלא שזהו בהעלם כו', עכ"ז לגבינו נדמה שהוא דבר יש נפרד בפ"ע, אמנם להיות כי כל דבר מוכרח שיהי' לו חיות ואור המקיימו כו' כמו שהנפש מחיה את הגוף אנו רואים שיש איזהו דבר שמחיה את הגוף הגם שאין אנו משיגים מהו אך אנו יודעים ברור שיש כו' שהרי בצאת הנפש מהגוף ה"ה אבן דומם מוטל לארץ כו', כן גם הגוף לאחר הסתלקות224 הנפש מוכרח לומר שיש דבר המחייהו שהוא בדמותו ובצלמו כמו שהי' קודם הסתלקות הנפש, מלבד הקיסטא דחיותא225 שנשאר שזהו בשביל הרגש הנפש ממקרי הגוף, כמ"ש ונפשו עליו תאבל226 כו', וקשה רימה למת227 כו', אמנם מה שהגוף הוא בדמותו זהו מפני עצם ענין חיות שמחי' הגוף עצמו <13>

ּ להיות בחי' גוף מוטל כאבן דומם, וכמו גופו של אדה"ר שהי' מעפר228 קודם שנפח בו נשמת חיים, וכמו העץ לאחר שכורתים אותו שאין לו הרגש כלל מהנפש הצומחת, ושב ונשתנה למהות אחר היינו כמו דומם229 והוא מפני שנפשו הצומחת מסתלק ממנו ע"י כריתתה ממקום גידולה, ועכ"ז אינה מתבטל אצלה כלליות צורתה כ"א צורת חיותה הוא אשר מתבטל, והרי כשנרקבת הנה היא נעשית לעפר ומי הוא המקיימה שלא יבטל הרכבת ד"י223 שבה, אלא שזהו נמשך מבחי' איהו בעצם המתייחד עם בחי' גרמוהי שעי"ז נעשית בה החיות הן בעת חיותה והן לאח"כ שבזה נק' עדיין חיה עד שנרקבת והיתה לעפר ומתבטלי' כל יסודותי' ולא נשאר רק יסוד העפר שהכל הי' מן העפר230 כו', וא"כ בחי' איהו זה הוא הכח

הערות

  1. 220. כו' : בהמשך הנדפס ליתא.
  2. 221. להוות : שם: לברוא.
  3. 222. את השמים. . מלא : ירמי' כג, כד.
  4. 224. לאחר הסתלקות. . הקיסטא דחיותא : ראה המשך וככה תרל"ז פנ"ח (ע' פט): ובדרושי רבינו ז"ל בתחלת לאדי ערך תקס"ב שכמו שבשינה. . כן גם לאחר צאת הנפש מהגוף. . ואפשר שאינו מדברי רבינו ז"ל בכיון" ע"ש. ושם פ"צ (ע' קמו — עצם לוז). סה"מ תרמ"ד ע' רלח. תרמ"ו ע' תכא.
  5. 225. הקיסטא דחיותא : ראה זהר לך פג, א. אור החמה־ רא"ג־ מקדש מלך לזהר שם. שער הכוונת ענין דרושי הלילה דרוש ו [ושם: הנזכר בזוהר בכמה מקומות]. לקו"ת אמור לא, ב ובנסמן במ"מ לשם. עקב יד, רע"א. תו"א לך יב, ג. סידור שער המילה קמז, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' שלג. תקס"ה ח"א ע' תקו. ענינים ע' תיד. וראה גם סה"מ תרל"ח ס"ע מט.
  6. 226. ונפשו עליו תאבל : איוב יד, כב.
  7. 227. וקשה רימה למת : ברכות יח, ב. שבת יג, ב.
  8. 228. גופו של אדה"ר שהי' מעפר : בראשית ב, ז.
  9. 229. העץ. . כמו דומם : ראה גם אוה"ת על מארז"ל ע' יא. חוקת ס"ע תשסח ואילך.
  10. 223. הגוף. . שיש דבר המחייהו. . הרכבת ד"י : ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' שפה. סידור ערב שבת קסה, ד ואילך. אוה"ת וירא כרך ד ע' תשמב. סה"מ עזר"ת ע' קסה. לקמן בשתי ההנחות כאן.
  11. 230. שהכל הי' מן העפר : קהלת ג, כ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.

  1. אגרות קודש ח'תשפד שבת זו:
  2. אגרות קודש ח'תתקעט שבת יג, א
  3. אגרות קודש ט'שכ שבת זו:
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשט"ז. שבת זו:
  5. תורת שמואל תשכה מאותו ספר שבת יג, ב
  6. תורת שמואל תתסד מאותו ספר שבת יג, ב
  7. תורת חיים נט, ג שבת יג, ב
  8. תורת חיים רכז, א שבת יג, ב
  9. תורת חיים קעג, ג שבת יג, ב
  10. שולחן ערוך א שבת יג, ב
  11. שולחן ערוך ג שבת יג, א
  12. שולחן ערוך (א) שבת יג, סע"א
  13. אגרות קודש אגרת נג שבת יג, ב
  14. שו"ת תורת שלום סימן א שבת יג, א
  15. שיעורי הלכה למעשה הלכות מאכלי נכרים שבת יג, ב
  16. שיעורי הלכה למעשה הלכות מקוואות שבת יג, ב
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמ דין חמצו של נכרי שהופקד אצל ישראל שבת יג, א
  18. תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט שבת יג, א
  19. תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט שבת יג, סע"א
  20. תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב שבת זו:
  21. שוע"ר עם ביאור דברי שלום מ דין איך לנהוג בקדושת התפילין שבת יג, א