שמה

ידע ע' לשון, וסי' נלעג לשון אין בינה⁵ עכ"ל, ובי"נ⁶ הראה מקום בזח"ג פנחס דרי"ג ב' ושם ר' חייא פתח עדות ביהוסף וגו' הא אוקמוה דאוליף שבעין פתקין ולשון הקודש יתיר הה"ד שפת לא ידעתי אשמע, אבל מאי עדות, ת"ח בשעתא דאיתתא דפוטיפר הות אחידא בי' להאי מלה הוי יוסף עביד גרמי' כמאן דלא ידע לישנא דילה כו' עד ותתפשהו בבגדו, ורוה"ק צווח לקבלי' לשמרך מאשה זרה, מאי קמ"ל אלא כל דנטיר גרמי' מהאי אתקשר בה בשכינתי' ואחיד בההוא עדות, ומאי הוא ה"א דאיתוסף בי' דכתי' עדות ביהוסף שמו. והרמ"ז בפי' למאה"ז הנ"ל דקדק מהו הלשון פתקין, ופי' שזהו מלשון פותקין מים לגינה מערב שבת (בשבת די"ח) ופי' נעקים קטנים⁷ שבהם יקרו המים לגינה. ועד"ז פי' בענין ע' שרים שהם ע' [אומות] שנחלקו לע' לשון בעת שבלל ה' שפתם בדור הפלגה, ובהכרח הם צריכין לקבל חיות מהקדושה, אבל זהו ע"י נהירא דקיק יוצא דרך בקיעה דקה מאד שיוצאת עד מקום ע' שרים, וע"י ריבוי החילופי' והתמורות נשתנה עד שנעשו לשונות אחרים (גם י"ל שלהיות הארץ תחלה שפה אחת ודברים אחדים בלשון הקדש, ואח"כ בלל לשונם לע' לשון הרי נלקח זה מלשון הקדש), ולכן פרעה שמלך על ע' לשון כמו שהביא הרמ"ז הי' צריך להכיר כל הע' לשונות, אבל על ישראל לא מלך עד גלות מצרים, לכן לא ידע לה"ק, וז"ש ולה"ק יתיר. וכ' עוד הרמ"ז שהס"ם ונוק' נתלבשו בפוטיפר ואשתו, ולכן פוטיפר גימ' ס"ם מלא, ואם היו מנצחים את יוסף הי' נחרב העולם, וכמארז"ל הובא בילקוט נטל הקב"ה אבן שתי' ואמר לו אם תגע בה הריני משליכה ומחריב את העולם, אבן שתי' מל' בת זוג דיוסף יסוד ז"א, מאן דנטיר כו' ה"א דאיתוסף בי', פי' ה"א יסוד אימא שהנשמר מזונה נקשר בשכינתי' ומאיר לו אור הדעת. ונמצא לפי פי' הרמ"ז ע' לשון זהו חיות ע' אומות. ורבינו ז"ל פי' בביאור ע"פ מה יפו פעמיך⁸ בנעלים שמה שידע יוסף ע' לשון בכדי שיהי' יניקה מועטת לע' שרים מיסוד ז"א צדיק יסוד עולם, שידיעתו ע' לשון זהו שרש ההשפעה לע' שרים, מ"מ הנה ארז"ל בסוטה דל"ו ב' שכשאמר ובלעדיך לא ירים אמרו אצטגניניו עבד כו' ימלוך כו' עד בא גבריאל ולמדו ע' לשון, לא הוי קא גמיר הוסיף לו אות בשמו שנא' עדות ביהוסף (וע"ז כיוונו בזהר מ"ש והא אוקמוה), א"כ קודם שאמר פרעה ובלעדיך לא הוי ידע ע' לשון, ומ"מ הי' ע' לשון גם קודם מאז בלל ה' שפת כל הארץ עד יוסף בעת שהי' במצרים, וא"כ צריך לומר כמו שפי' הרמ"ז. אמנם באמת עיקר החיות שלהם הוא כמ"ש רבינו ז"ל⁹ שמזה שידע יוסף ע' לשון זהו בכדי