צו, ב

ג איש כופר נפשו לה' בפ' תשא ל' י"ב ת"א פורקן נפשיה, והוא לשון פדיון כמ"ש בפ' משפטים אם כפר כו' פדיון נפש ות"א אם ממון כו' פורקן נפשיה, וכן נתתי כפרך מצרים בישעיה מ"ג ג' ות"י פרקך יהבית חליפך מצראי.

וענין לכפר ת"א לכפרא ויונתן תרגם ישתבק. והנה בענין יוהכ"פ י"ל כל ג' בחי' הנ"ל, כי ענין הסרת העון וכמ"ש מחיתי פשעיך כעב וכענן, וגם לשון פדיון והוא ע"י שעיר המשתלח שנותנים חלק כו', וגם לשון וכפרת לשון כסוי, כי צריך למלאות כל הפגמים והחסרונות ע"י שממשיכים מבחינת ממעמקים והוא ענין התגלות אהבה רבה כמ"ש ויהפוך ה' כו' את הקללה לברכה שהרע נהפך לטוב זדונות כזכיות ע"י כי אהבך ה' אלקיך אהבתי אתכם כו' והיינו על כל פשעים תכסה אהבה. וזהו וכפרת אותה מבית ומחוץ כי תיבה היא בינה יוהכ"פ ומבית ומחוץ מקיפי' ופנימי' חדשי' הנמשכי' ממעמקי' מבחי' אנכי אנכי כו'. ובאדם מבית ומחוץ כדכתיב בחסד ואמת יכופר חסד גמ"ח היינו מחוץ ואמת היינו תורה זהו מבית. וזהו כפורים ל' רבים.

[zman_begin]נבח [zman_end]

בקו' נבח שרש בפ"ע באות נ' והוא בישעי' נ"ו י' כלבים אלמים לא יוכלו לנבוח, ופירושו צעקה או חריצה כמו לא יחרץ כלב לשונו. אבח שרש בפ"ע באות א' והוא ביחזקאל כ"א כ' אבחת חרב ופירושו בעתה. אבל רש"י ביחזקאל שם פי' אבחת מענין נבח כי נון בנביחה יסוד נופל הוא כמו נון בנשיכה ותבא אלף במקומה, וא"כ השרש בח כמו גבי נבוך השרש בך כדלקמן.

[zman_begin]נבך [zman_end]

אבך . ויתאבכו גאות עשן בישעי' ט' י"ז עשה הקו' שרש בפ"ע לשון התרוממות וכ"כ המ"צ ואין לו דומה, נבוכים שרש בפ"ע בשרש בוך. ורש"י פי' בישעי' ויתאבכו מלשון נבוכים. והיסוד בך. ועד"ז פי' עמק הבכא תלים פ"ד (ולהקו' בכא שרש בפ"ע) כמו נבכי ים איוב ל"ח ט"ז. מבכי נהרות איוב כ"ח י"א דפי' מסגרי ים או הנהר ולהקו' בכי לשון בכיה.

[zman_begin][סכך] [zman_end]

סכך , באברתו יסך לך תלים צ"א ד'. הלע"ז באדעקין. ובפרש"י יסוכך. ובת"י יטלל עלך. סוככים בכנפיהם על הכפורת שמות כ"ה כ'. תסוכני בבטן אמי דוא האשט מיך באדעקט. וכ"ז הוא לשון סכך וכסוי. ומ"מ נראה שיש הפרש בין סכך לכסוי כי כסוי היינו על המתכסה וסמוך לו ממש משא"כ סכך זהו שיש אויר עשרה טפחים בין הסכך להדבר שמסכך עליו כדאיתא פ"ק דסוכה דף ה' ע"ב. ולכן ת"י גבי תסוכני אשתית לי, משא"כ לשון סכך ת"י טלל כנ"ל וכן ת"י באיוב יו"ד י"א ובעצמות וגידים תשככני. אשתיתני. לפי שהוא ג"כ כמו כסוי בסמוך לו. אבל מ"ש איוב מ"ם כ"ב יסכהו צאלים צללו ת"י יטללוניה טלליא. וצ"ע בגמ' פ"ב דסוכה דכ"א ע"ב תסוככני ופרש"י אלמא סכך קרי להו.

ויסך על ארון העדות, וסכות על הארון שמות סי' מ"ם, ופרש"י לשון הגנה שהרי מחיצה היה, והחזקוני כ' מסוכה ומחיצה כמו הנני שך את דרכך בהושע סי' ב' ח' דפי' רש"י כמו הסר משוכתו בישעי' סי' ה' ה' ושם פרש"י גדר המסכך ומגין עליו, וכמו הלא שכת בעדו איוב סי' א' י"א.