שנו, א

בעזר"ה שבת פ' תצוה תקס"ו.

[oldpage_1052] ּ ועשית ציץ1 זהב טהור2 ופתחת עליו פתוחי חותם קדש להוי', וידוע דברי רז"ל קדש למ"ד הי' כתוב מלמטה והוי' מלמעלה3 כו'. ולהבין זה וגם להבין מהו עיקר ענין הציץ ומה שהי' הציץ מכפר וכמ"ש ונשא אהרן את עון הקדשים4 כו'. וגם מה שאמר עוד והי' על מצח אהרן5 ונשא אהרן וכו' וכפל עוד ואמר והי' על מצחו תמיד6 לרצון להם לפני הוי', ומהו שדקדק לומר תמיד לרצון כו' דמשמע דמן הציץ נמשך הרצון תמיד וכיצד הציץ ממשיך הרצון. וגם מה שאמר לרצון להם לפני הוי' כו'. והנה כל זה יובן בהקדים תחלה משמעות הכתובים הללו דמשמע דלמשה נצטווה מעשה הציץ שהוא יעשנו דוקא וכמ"ש ועשית ציץ זהב טהור כו', ונצטוה עוד להיות ציץ זה על מצח אהרן דוקא, ויש בזה ב' תנאים, הא' מעשה הציץ שיעשנו משה ושיהי' על מצח אהרן דוקא וזה בלא זה אינו כלום כו'. דהנה פי' ציץ לשון הבטה והסתכלות7 כמו מציץ מן החרכים8 וכיוצא, וגם מלשון הארה וזיו בהיותו עדיין מאיר בהתחלתו והוא מלשון הנצה כמו הנצו הרמונים9 כו' וכן בהתחלת יציאת האור נק' נץ החמה10 וכמ"כ כתיב יציץ נזרו11 כו', וב' הפירושי' אחד הוא.

אך הנה תחלה יש להבין מהו בחי' אהר"ן. הנה ידוע דאהרן הוא משבעה הרועים12 כו', ופי' רועה היינו עד"מ הרועה צאן שהוא זן ומפרנס אותם במרעה ומשקה כך אהרן הי' זן ומפרנס לכללות נ"י בהמשכת אהבה רבה שלמעלה מן השכל כו'. וביאור ענין המשכה זאת דלכאורה אין הדבר תלוי אלא באדם כמארז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים13 כו', אלא הענין הוא דיש ב' מיני אהבה, הא' אהבה שביכולת האדם להגיע אליה והיא הנק' אהבה טבעי"ת המסותרת בלב כאו"א מישראל מצד הירושה מאבותינו14 שהיו בחי' מרכבה15 כנ"ל16 כידוע, וע"ז ניתן הבחירה לבחור בטוב שכאשר מתעורר האדם לאהוב את ה' לפי אופן התעוררותו כך תתעורר אהבה זאת המסותרת ולא יותר, משא"כ אהבה רבה שלמעלה מן השכל והטעם, זה אינו תלוי בהתעוררו' אדם אלא נמשכת עליו מלמעלה וכמ"ש עד

הערות

  1. 1. ועשית ציץ : מאמר זה הוא הנחת כ"ק אדה"א ממאמר אביו כ"ק אדה"ז משנת תקס"ו. והנחה אחרת נדפסה בתו"א תצוה פג, א. וראה בהנרשם במ"מ לשם. ובארוכה לקמן שסג, ב ואילך. ראה עוד ע"ד המאמר להלן ברשימת הכת"י.
  2. 2. ועשית ציץ זהב טהור : תצוה כח, לו.
  3. 3. קדש למ"ד. . מלמטה והוי' מלמעלה : באוה"ת כאן (ע' א'תרצ) מציין: פ"ו דשבת דס"ג ע"א [צ"ל: ע"ב — וכ"ה לעיל שם ע' א'תרפז]. ופ"ק דסוכה דף ה' ע"א. ושם הלשון: יו"ד ה"א למעלה וקודש למ"ד למטה. ראה גם לקמן שנט, ד. שסב, א. שסג, ב. שעד, ב. שעה, ב. ירושלמי יומא פ"ד, ה"א. מגילה פ"א, ה"ט.
  4. 4. ונשא אהרן את עון הקדשים : תצוה כח, לח.
  5. 5. והי' על מצח אהרן : התחלת הכתוב ונשא אהרן.
  6. 6. והי' על מצחו תמיד : סיום הכתוב והי' על מצח.
  7. 7. ציץ לשון. . והסתכלות : באוה"ת תצוה ע' א'תרפט מציין: ב[זהר] פ' ויקהל דרי"ז ע"ב ע"פ ויעש את הציץ, ציץ אסתכלותא. ראה גם לקמן שסג, ג.
  8. 8. מציץ מן החרכים : שה"ש ב, ט.
  9. 9. הנצו הרמונים : שה"ש ו, יא. ז, יג.
  10. 10. נץ החמה : ברכות ח, ב. ט, ב. ועוד.
  11. 11. יציץ נזרו : תהלים קלב, יח.
  12. 12. דאהרן הוא משבעה הרועים : ראה תיקונים לז"ח קד, א. לקו"ש חנוכה (כרך כ) ע' 643. בהעלותך (כרך לח) ע' 193. לעיל פ' וארא עז, ב.
  13. 13. הכל בידי שמים. . שמים : ברכות לג, ב.
  14. 14. אהבה. . הירושה מאבותינו : ראה תניא פי"ח.
  15. 15. מאבותינו שהיו בחי' מרכבה : נסמן לעיל פ' יתרו רנא, ג.
  16. 16. כנ"ל : אולי כתוב כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.