443

שיחה ט

. . . בנוגע לשאלתו שהיתה לפניו, באחד שהלבינו שערותיו והוא רווק וזה מקשה לו להשיג שידוך, ונפשו בבקשתו להתיר לו לצבוע השערות:

הנה הענין דלא ילבש כו' ולא יהי' כלי גבר וכו' יש בזה כמה סוגים, שמלת אשה או כלי גבר שזהו עפ"י דיית, כמו (כלי זיין שאסור לאשה לצאת במלחמה ע"פ תורה [דבמילא כלי זיין גנאי הוא אצלה (שבת סג, א) ובזה מובן פשיטותי' דראב"י (נזיר נט, א) ובת"י לפרש קרא בכלי זיין. ובזה אין חולק עליו], כי כל כבודה בת מלך פנימה או) ענינים התלוים בצניעות וכיו'"ב. ב) דברים שהם שמלת אשה מפני הטבע כמו ענינים התלוים ביופי, דאין אשה אלא ליופי, ג) ודברים התלוים במנהג.

והנה זהו דבר פשוט, שאלו מסוג האחרון, אפשר שיהי' חל בהם שינוי, היינו שאם השתנה המנהג ישתנו גם הדינים דלא ילבש . . וכן גם פשוט שדבר האסור ע"פ תורה הרי גם אם נשתנה המנהג (וכמו אשה הדרה במלכותא דנשי, סוף מס' תמיד) בכ"ז אסורה לשאת כלי זיין. בנוגע לסוג האמצעי, הרי יש מקום לכאן ולכאן. אבל קרוב יותר לומר שכיון שאין זה מדין תורה הרי תלוי זה במנהגו של עולם במדינה פלונית.

ובמילא גם בנוגע לדידן, כיון שכמה נשים צובעות עתה שערותיהן משחור ללבן, מפני המאָדַע, וכז כבר נפרץ הגדר שכל האנשים אפי' אלו שכבר נשתדכו רוצים להראות ליותר צעירים, ובמילא צובעים שערותיהם, וכיון שזה נכנס בסוג האמצעי, סברא לומר שנפרץ הגדר. ואף אם פרצוהו פריצים ובעיקר אינם יהודים, אבל בכ"א כבר נעשה זה ללבוש גבר. ורק יופי דנשים נאסר* (שבת נ, ב).

מובן מעצמו, שכל הניל אינו אלא להלכה ובשו"א לא בהנוגע למעשה. ולכן קצרתי בזה מבלי הבאת ראיות מש"ס וראשונים, כיון שאינו כ''כ לפועל. ואין הזמן גרמא להאריך.

ובנוגע לפועל, הנה כבר דשו בזה כמה מהאחרונים, יעיין בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"א סי' ר'"י, ובמקומות שהביא, ספר מאורי אור (קצור שו"ע יו'"ד לסי' קפייב), שו'ית מהר"י אשכנזי (אבד"ק זאלטשוב) חלק יו"ד סי' י"ט, שו'ית דברי חיים יו"ד סיי סייב, שויית מהר"מ שיק, יו"ד סימן קעייג, שו"ת מנחת אליעזר ח'ד סי' כג. שדי חמד כללים ל כלל קטיז, ושם הובא תוכן מכמה ס' הנ"ל** ...

6-2