(א)

הערות

1. א. כדלקמן סי' שח ס"ג-ד. וכן חילק באבן העוזר ובאליה רבה ס"ק ו. וכ"ה לקמן סי' שח סוף ס"ג.
2. ב. מערכה גדולה שעורכין ומושיבין להקצותן לסחורה (רש"י שבת נ, א ד"ה הפתק).
3. ג. שם ד"ה רבינא.
4. ד. מח, א ד"ה מוכין.
5. ה. שם (כב, א) ד"ה בעא.
6. ו. להיסב עליהן (רש"י שם ד"ה למזגא).
7. ז. סק"ד (שגם בנידון דידן היינו דוקא כשמקפיד עליהם).
8. ח. סוף ס"א, ולקמן שם ס"ד.
9. ט. אבנים סדורות ומוקצות לבנין (רש"י קכה, ב ד"ה נדבך), דלקמן שם סנ"ב.
10. י. דסגי במחשבה בעלמא שחשב עליהם מבעוד יום לישב עליהם, כדלקמן שם סעיף נ וש"נ.
11. יא. דלא סגי במחשבה, כדלקמן שם סנ"ב וש"נ.
12. יב. פכ"ה הכ"א.
13. יג. ולכן השמיטו בהלכותיו.
14. יד. שם.
15. טו. המגיד משנה.
16. טז. משום שאבנים לא קיימי להכי (כדלקמן שם).
17. יז. ד"ה חריות.
18. יח. ס"ק מ. לקמן שם סנ"ב. וא"כ קשה על המ"א שכתב כאן ס"ק ד, דהיינו דוקא כשמקפיד עליהם.
19. יט. הי"ב.
20. כ. דהא דלא מהני מה שטמן בהם מיירי דוקא כשמקפיד עליהם.
21. כא. לבנים שסידרם זה ע"ג זה אסור לטלטלם, כדלקמן שם סמ"ח וש"נ.
22. כב. ראה מ"א שם סקל"ו. לקמן שם. וראה גם לקמן סי' תצט קו"א סוף סק"ב.
23. כג. ובכל זאת אין מקפידין לישב עליהן.
24. כד. (מט, א) בתירוץ הא' (ולקמן שם סנ"ב הביא הטעם הב' שמובא שם מהירושלמי, מפני שאין נוחין לישב עליהן).
25. כה. עד"ז גם לעיל סי' רמט ס"ק א וש"נ.
26. כו. כאן סק"ד.
27. כז. הובא בחלקו לקמן סי' שח סוף סנ"ח.
28. כח. מחמת קוטנן (לקמן שם).
29. כט. כמבואר בגמרא מח, א.
30. ל. שם סכ"א. ורבנו לקמן שם סנ"ב השמיט לגמרי דעה זו. וראה לקמן סי' תצה קו"א ס"ק ח.
31. לא. שם ד"ה חריות. וכן פסק רבנן לקמן שם.
32. לב. דלא סגי במחשבה.
33. לג. סוד"ה ומ"ש ואותן.
34. לד. פכ"ה הכ"א.
35. לה. ד"ה חריות, שלא מועיל סידור לאבנים.
36. לו. מט, סוע"א. וכדלקמן (כאן) ס"ב, שגם כשטמן נשארו הגיזין מוקצים.
37. לז. לקמן שם סנ"ב (שמועיל סדרם מבעוד יום דהוי מעשה גדול). ומדוע א"כ לא מהני הכא כשטמן בהם מבעוד יום.
38. לח. במ"א שם ס"ק ג וס"ק מח, שכתב סתם: נתנן לאוצר.
39. לט. וראה לקמן שם סוף ס"ג (בגיזי צמר שהכניסן לאוצר ולא קפיד) "אלא א"כ חזר ויחדו לתשמיש לעולם", והיינו כשלא טמן בהם.
40. מ. אף דקפיד, ומדוע א"כ לא מהני כאן מה שהטמין מבעוד יום.
41. מא. ואין לומר, שמה שחשב לטמון בהם מועיל לחסרון כיס ומה שטמן בפועל מועיל לתורת כלי, דמחשבה גרידא כו'.
42. מב. לקמן שם סנ"ג. וראה מ"ש שם ס"ד (במוסגר) שמחשבה מועלת במוקצה מחמת חסרון כיס.
43. מג. וכ"כ לקמן סי' שי סוף סי"ב.
44. מד. סק"ה.
45. מה. שמחשבה מועלת בהם, כמבואר בברייתא שם מט, רע"ב. הובא לקמן סי' שח סנ"ט.
46. מו. פכ"ה הכ"א. וראה גם לקמן סי' תצה סי"ד וקו"א שם ס"ק ח.
47. מז. פ"ד (כב, ב אות ב).
48. מח. אוצ"ל: הכא.
49. מט. פ"ד (כג, א) ד"ה ונשאל, דפליג על שו"ת רשב"א ח"א סי' תשנז, וס"ל שבדבר שדרכם לייחד סגי כשחשב להשתמש בהם בשבת. וקיי"ל כוותיה כדלקמן שם סנ"ג.
50. נ. שבמוקצה מחמת חסרון כיס לא מהני מה שחשב להשתמש בשבת.
51. נא. אוצ"ל: ונסרים.
52. נב. דלקמן שם סעיף נ. וכ"ה בר"ן שם.
53. נג. כיון שמחשבתו מועלת בנסרים דקפיד עלייהו, כל שכן שמועלת במידי דאורחיה ליחודי ואינו מקפיד.
54. נד. סק"ה. וראה גם לקמן שם ס"י.
55. נה. נתיב א ח"ב (יד, א) בשם הרמב"ן.
56. נו. סי' שח ד"ה כתב בנו של הרשב"ץ (לענין פתילה, שאין המחשבה מועלת).