(ח)
(ח) הוציא בשפתיו כו'. כןקפג הוא ברמב"ם סוף פרק א'קפד גבי שור העומד לחרישה (ומה שכתב שם יוני שובך הוא שלא בדקדוק, כי סמך על מה שכתב בפרק ב'קפה דצריך לומר אלו ואלו כו', אי נמי מייריקפו כשאין שם רק ב' יונים דליכא למימר מטלטל ושביקקפז). וכן הוא בשבת דף נ'קפח, עיין במ"א סי' ש"ח סק"[מ] שכתב כן בהדיא בשם המגיד משנהקפט. וכן משמע שם בהדיא בתוס'קצ ורא"שקצא, דאי סלקא דעתך דצריך להוציא בשפתיו לא קשיא מידיקצב. וכן משמע בגמראקצג, וטור ושו"ע סי' ש"ח סעיף כ"וקצד, וסעיף כ"ה בהג"הקצה, וסי' שי"א סעיף ח' בהג"הקצו ובמג"א סי' ש"ח ס"ק י"ח בשם הרשב"ץקצז. ואף דלא קיימא לן הכיקצח לפי דעת השו"ע סעיף כ"אקצט, היינו משום דבלא מחשבתו של אדם הן מוקצה, שהרי השעוהר והאבניםרא אינם ראויים לכלום בשבת, וכיון שהן מוקצים מאליהן אין מחשבתו של אדם מוציאתן מידי מוקצה אלא ע"י מעשה לדעת השו"ע. אבל לדעת הרמ"א שם סעיף כ"א בהג"הרב כיון שלא נדחו בידי אדם מועלת להן מחשבה להוציאן מידי מוקצה, וכמ"ש בפניםרג:
הערות
- קפג. לכללות קו"א זה ראה הערות וביאורים בהל' יו"ט ע' קד ואילך. נימוקי יו"ט.
- קפד. הי"ח: ושור העומד לחרישה ויוני שובך ... מוקצה הן ואסור לאכול מהן ביו"ט עד שיכין אותם מבערב ויחשוב עליהם לאכילה.
- קפה. הלכה ה (יוני שובך ... וצריך לזמן מבערב ולומר אלו ואלו אני נוטל. וכדלקמן סי' תצז סי"ח וש"נ). וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל רג.
- קפו. בפ"א הי"ח.
- קפז. שמטעם זה צריך לומר ביוני שובך, כדלקמן שם, וש"נ.
- קפח. ע"א (שבחריות של דקל סגי מחשבה להוציאם מידי מוקצה, וכדלעיל סי' שח ס"נ).
- קפט. הל' שבת פכ"ה הכ"א (שמחשבה מוציאה מידי מחשבה). וראה גם לעיל סי' רנט קו"א סק"א.
- קצ. שם ד"ה ואם.
- קצא. פ"ד סי' ח.
- קצב. שהקשו: מאי איריא צבען אפילו חישב נמי.
- קצג. ברייתא שם מט, רע"ב (נסרים כו' ואם חישב כו'). וכדלעיל סי' שח סנ"ט.
- קצד. לענין נסרים כנ"ל.
- קצה. לענין עורות בהמה דקה (דלעיל שם סנ"ח).
- קצו. לענין קש שעל גב המטה (כדלעיל שם סט"ו).
- קצז. לענין טלטול נר שעוה שחישב עליו לפני שבת.
- קצח. כדלעיל שם סל"ג.
- קצט. שאין מועלת מחשבה לאבנים, כדלעיל שם סנ"ב.
- ר. ראה לקמן סי' תצט קו"א סק"ג (שעומדת להסקה ואין עליה תורת כלי). לעיל סי' שיד סכ"א (שמועיל בה הכנה מבעוד יום). ובמ"א שם מיירי בנר שלם של שעוה או חלב, ראה לעיל שם סל"ג (דהוה כלי שמלאכתו לאיסור). סי' רנט קו"א סוף ס"ק א (שלא חשב עליו להשתמש בו כלום, שיעשהו כלי היתר). סי' שח סוף ס"ב (שכלי שמלאכתו לאיסור הוא דוקא כשראוי להשתמש בו בשבת), וס"ט (שאוכל שאינו ראוי בשבת הוא מוקצה מחמת גופו). הערות וביאורים בהל' יו"ט ע' קיא הערה 8. נימוקי יו"ט בתוספת ביאור.
- רא. שכיון שאין דרכם ליחדם לישיבה אין מחשבה מועלת בהם, כדלעיל סי' שח סנ"ב.
- רב. שגם באבנים סגי במחשבה כחריות (ולא קיי"ל כן לעיל שם סנ"ב).
- רג. כאן סי"ד (שכשלא נדחה במעשה מועלת מחשבה).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- אגרות קודש א'תשעד שבת נ, ב
- לקוטי שיחות 184 שבת נ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א שבת נ, רע"א
- שולחן ערוך כא מאותו ספר שבת נ, ב
- שולחן ערוך כז מאותו ספר שבת דף נ ע"א
- שולחן ערוך (א) מאותו ספר שבת נ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שיא דין מת בשבת ושאר טלטול מן הצד שבת נ, סע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצה איזה מלאכות אסורים ביום טוב שבת דף נ
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצח דין שחיטה ביום טוב שבת דף נ ע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום ד דיני נטילת ידים שבת נ, ב