278

כללי לכללות כוונת הבריאה . . דגם' תנועה אחת של דשא פרטי, משלים הכונה העליונה בענין הבריאה.

הערה א. המדובר ע"ד השגחה פרטית בשער היחוד והאמונה רפ"ב ואגה"ק סכ"ה, היינו ענין ההשגחה פרטית בכלל, שיש מינים כופרים בזה גם באפשרותה -- אף שמודים דכל הבריאה היא בדבר ה' מאין ליש, כדמוכח מהתשובה שם -- ומבוארת שיטתם במק"א דס"ל שהבריאה היתה בדרך השתלשלות עו"ע שכל עלול פועל שינוי בהעילה, ולכן אא"ל שמלובש ומשגיח גם בעולמות השפלים (לקו"ת ד"ה ששים המה השני, ס"ב) שזהו השפלה, וגם יפעול רבוי (תו"א רד"ה ארדה גא) ולכן לדעתם עכצ"ל עזב ה' את הארץ, והוא רק אלקא דאלקיא ומטעם זה גופא כופרים גם באפשריות ענין הניסים (תו"א ד"ה ואלה שמות) ותשובתם דאדרבא מוכרח לומר דכח המהוה עומד תמיד בדבר המתהוה, וא"כ נמצא הוא תמיד גם בעולמות התחתונים (ועיי פלח הרמון לר"ה פאריטשער ד"ה ארדה נא ס"ב בזה).

הערה ב. ההשגחה בעין א' אל יראיו, בב' עינים, בעין א' שלמעלה מהשגחת ב' עינים (לקו"ת סד"ה כי תשמע בקול ועוד) חלוקים באופן ההשגחה אבל לא בפרטיותה (לשיטת הבעש"ט, משא"כ לשיטות שקדמוהו) ולא עוד אלא שכולם מדריגות נעלות בהשגחה עכ"פ גם מלובש בטבע -- ולכן גם בעין א' הוא דוקא ליראיו -- והנהגת הטבע הוא למטה מהשגחת עין א' והוא, כביכול, בקשו לסמותה דב"ר פמ"ב, וכמבואר כ"ז באוה"ת ד"ה אשר יאמר היום, וע"כ צריך לפרש כן גם בד"ה הטה אלקי הקוה"ק אדר תש"ב, ובשאר מקומות.

שיטת חכמי ושראל עד הבעש"ט :

השגח"פ על כל אחד ואחד מבני אדם והשגחה כללית על המין בחי וצומח.

וז"ל במו"נ ח"ג (פי"ז) אחרי שמנה כמה דעות בענין ההשגחה : והדעת החמישי והוא דעתנו "ל תורתנו . . . ש,ההשגחה האלקית" . . באישי מין האדם לבד ... אבל שאר בע"ח וכ"ש הצמחים . . . השגחה מינית לא אישית . . . (פי"ח) ולא תהי' א"כ ההשגחה האלקית בבנ"א כולם בשוה ... הסכלים הממרים . . . ענינם נבזה וסודרו בסדר שאר אישי מיני בע'ח, נמשל כבהמות נדמו.

ובשומר אמונים (לתלמידו של הרמ'"", נזכר בשרש מצות התפלה סעי' ל"ד) בסופו כותב: אין שום דבר הווה במקרה בלתי כוונה והשגחה אלקית, כדכתיב ,והלכתי עמכם בקרי", הרי שאפי' מדריגת המקרה מיוחסה לו ית', כי הכל מאתו בהשגח'פ. ואמנם פרטי ההשגחות . . כפי מה שמצאתי בספרי המקובלים ובפרט בספר אלימה. .. מיני הנבראים שבעוה"ז שאינם בעלי