ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב בהר שיחה ב153

153

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

172 לקוטי

הוא מכר את עצמו וגם את ילדיו5 - בניו ובנותיו<? - ועל כך אומרת התורה, שכאשר מגיעה שנת היובל - ,ויצא (מעמך או) הוא ובניו עמו".

הסבר זה שולל רש"י בהדגישו ,אם הוא נמכר" - לגבי ,הוא" נאמר במפורש בפסוק ,ונמכר לך", אבל ,בניו מי מכרן" - היכן אומרת התורה< שהוא מכר גם אותם, שלאחר מכן מסופר על יציאתם לחירות*.

(לעומת זאת, בפרשת משפטים ששם נאמר ,ויצאה אשתו עמו", ללא המילה ,הוא", אין רש"י צריך להביא את דברי רבי שמעון .אם הוא במכר"ת).

על כך משיב רש"י ,אלא מכאן שרבו חייב במזונות בניו" - שבמילים ,הוא ובניו עמו" אין מדובר אודות היציאה לחירות, אלא אודות דין מזונות, שבהם חייב האדון, שבענין זה גם ,בניו עמו" - ברשות רבו.

ומשום שבחובת מזונות של פסוקנו יש חידוש גם לגבי העבד עצמו, כדלהלן בסעיף ז', אין התורה אומרת רק .בניו עמו" - אודות חובת מזונות בניו, אלא גם ,הוא" - חובת הרב במזונות העבד.

3 האדון חייב במזונות משפחתו של המוכר עצמו

על ההבדל בין הפסוקים בפרשת משפטים לבין הפסוקים בפרשתנו, כבר אמר רש"י בפ' משפטים<, ששם מדובר אודות עבד עברי שמכרוהו בית דין בגניבתו, ואילו בפרשתנו מדובר

הערות

3. ע"ד פי' החזקוני כאן (אלא שהוא מפרש שמכרם ,לדעתם", וכנראה שכוונתו לבניו הגדולים). וראה לעיל הערה 21.
4. כי ,בניו" שבפסוק כאן כולל, בפשטות, בנים ובנות. וכהגירסא לפנינו בקידושין שם: בניו ובנותיו כו'.
5. ואינו דומה להרבה דינים שנלמדים מתיבה (ואות) אחת וכיו"ב (ראה רש"י ח"ש כד, מב) - כי כאן לא איירי בדין, כ"א בפירוט המאורע.
6. והטעם שלא נאמר בכתוב אופן זה (ובפרט ע"פ פרש"י סוף פרשתנו (כו, א) ד,פרשיות הללו נאמרו על הסדר") - י"ל דרמזו רש"י בהעתיקו שם בעל המאמר ר"ש, דדריש טעמא דקרא (קידושין סח, ב. וש"נ), ומצד זה (טעמא דקרא) נשתנה הדין (ראה ב"מ קטו, א. תוס' גיטין מט, ב), משא"כ זה שאם מכר בניו עמו יוצאים עמו ביובל, אין בו שום שינוי, חידוש דין*.
5. *) להדיעה (קידושיץ יד, ב. וכ"ה ברמב"ם הל' עבדים פ"ב ה"ג) שמוכר עצמו נמכר גם ליתר על שש (ובפרט לדעת הריטב"א (קידושין שם) דגם מוכר עצמו סתם אינו יוצא בשש. וראה מל"מ הל' עבדים שם) - י"ל ד,בניו" כאן אינו כולל בנותיה וזהו החידוש, דגם בניו יוצאים (רק) ,,עמו" (ביובל). ואין יוצאים (תמיד) בשש (כאמה עברי).
6. אבל לדעת רש"י בפירושו עה"ת (פרשתנו כה, מ. וראה רא"ם שם. מפרש"י רש"י למשפטים כא, ב) גם מוכר עצמו יוצא (תמיד) בשש. ואכ"מ.
7. וזה שהביא רש"י הלשון ,וכי מי הכניסה שתצא" - ולא (כלשון ר"ש) ,מי נמכרה" - י"ל שהוא בהתאם ללשון הפסוק שם ,אם בגפו יבא בגפו יצא" [וכלשון המכילתא שם ,מי הביאה שהכתוב מוציאה", אלא ששינה רש"י מ,הביאה" ל,הכניסה" שהיא תיבה פשוטה יותר בנדו"ד (וכהמשך לשון המכילתא גופא - ,,למד על הכניסה כו'")]. וראה לקמן הערה 30.
8. בא, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.