162
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
100 לקוטי מפני הנכרי עקב החשד הכללי החל על הנכרים.
ב) המצב של .שאלו להיכן הולך" שונה וחמור יותר מאשר הדקים הקודמים בגמרא, המבוססים על ההנחה שסתם נכרים חשודים על שפיכות דמים, משום שהעובדה ש,שאלו..." מוכיחה שנכרי זה מעוניין במיוחד להרע ליהודי: בעצם שאלתו ,להיכן הולך" הוא יוצא מגדר של ה,חשד" החל על הנכרים באופן כלל, והוא נכלל בגדר של ,ברי היזקא".
יב. ההבדל ההלכתי לגבי תקופתנו
ויש לומר, שאחד ההבדלים הנובעים ממחלוקת זו לגבי ההלכה למעשה בין שני אופנים אלו הוא:
לדעת הפוסקים* שבזמן הזה הנכרים .אין רגילין בכך (בשפיכות
וישלח ב
דמים), ואדרבה מכין ועונשין חיוב מיתה על הרוצח, לא מקרי חשידי אשפיכת דמים בזמן הזה"* - ולכן לא חל בתקופתנו כל כך האיסור להתייחד עם נכרי וכדומהל.
מתעוררת השאלה מהי ההלכה במצב של ,שאלו להיכן הולך": לפי האופן הראשון שהוסבר לעיל, שהדין של ,ירחיב לו הדרך" הוא עקב החשד על הנכרים בכלל - הרי בזמן הזה, כאשר
הערות
- 0. שו"ת חות יאיר (הנ"ל הערה 3)*, המאירי (ראה בהערה הבאה).
- 1. לכאורה מדברי התשובה בחו"י מובן שמפרש דמ"ש שגוים חשודין על שפ"ד היינו נכרי ולא עובד ע"ז. וכן משמע דעת אדה"ז (שהובא בהערה 53). אבל במאירי ע"ז (כו, א ד"ה הרבה וד"ה הגוים) דזה שבזמנים אלו אין אדם נזהר מדברים אלו כלל כי הם כולם על אומות הקדומות שלא היו גדורות בדרכי הדתות והן אדוקות ומתמידות בעבודת אלילים כו' עקרי ע"ז. הא כל שהוא מעובדי האלהות אע"פ שאינו מכלל הדת אינו בדין זה (דחשודין על שפ"ד וגזל) כו'. ועד"ז כתב בכ"מ במס' ע"ז לענין סתם גוי בכמה דינים) ובמס' ב"ק לז, ב. קיג, ב. ועוד. וראה לעיל הערה 5.
- 3. *) אבל ראה שם סי" עג.
- 2. ביו"ד ריש סי' קנג דפוס ווילנא (וצילום ממנו) נדפסה הערה: כל הדינים בסימן קנג קנד קנה קנו נאמרו רק על זמן התלמוד שאז היו עובדי כוכבים פראים כו' אבל עתה כבר תמו כו' ולכן אין הדינים הללו נהוגים עוד בישראל בזה"ז =
- 5. אבל כנראה הערה זו נכתבה מחמת הצענזור, כי בדפוסים ישנים (כמו: ויניציאה שנג) ליתא הערה זו.
- 6. בב"י לטור או"ח סי' כ: לפי שהיו חשודים על שפ"ד בימים הקדמונים. אבל כנראה זה נוסף מחמת הצנזור, כי בדפוס (הראשון של הבית יוסף) וויניציאה ש"י (וכן בדפוס וויניציאה שכ"ד) - בחיי הב"י = ליתא. וגם כ' להלכה בשו"ע או"ח סי' כ' ס"ב דאין מוכרין טלית מצוייצת לעכו"ם שמא יתלוה עם ישראל בדרך ויהרגנו. וכן בשו"ע אדה"ז שם ס"ו.
- 7. בבאר הגולה לשו"ע חו"מ סתכ"ה - בהדין דאסור להציל עכו"ם - כתב (ס"ק ש) ,לא אמרו חז"ל דבר זה אלא על העכו"ם שהיו בזמניהם שהיו עובדי כו' אבל אלו הגוים אשר אנחנו .. חוסים בצל כו' לא די שאין איסור להצילן אלא אפילו מחוייבים להתפלל בשלומה כו'" (וכ"ה גם בדפוס ראשון (אמ"ד תכד) של באר הגולה) - אבל לא כתבו בדין דחשודין על שפיכת דמים.
- 3. להעיר משו"ע אדה"ז סי' שפב ס"א: ולפי שאינו מצוי שידור ישראל א' עם גוי בחצר מפני שיחוש לעצמו שמא יהרגנו כי הגוי" חשודי' על ש"ד.
- 9. ובשו"ע אדה"ז או"ח שם: שהרי הוא לבוש בציצית ויתלוה עמו בדרך ויהרגנו הנכרי שהכנעני חשוד על שפיכת דמים.
מצוטט ב־4 עמודים
- שולחן ערוך ו לקו"ש ח"כ ע' 162
- שולחן ערוך א לקו"ש ח"כ ע' 162
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שפב אם דירת גוי מעכבת בעירובו לקוטי שיחות ח"כ ע' 162
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום כ דיני לקיחת ומכירת טלית לקוטי שיחות ח"כ ע' 162
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.