א
שפב אם דירת גוי מעכבת בעירובו ובו כ"ג סעיפים:
א דירת נכרי כדירת בהמהא לפיכך הדר עם הנכרי בחצר אינו אוסר עליו עד שיהיו ב' ישראליםב דרים בשני בתים ואוסרים זה על זה וצריכים לערב יחד אזי גם הנכרי אוסר עליהםג ואין עירובם מועיל עד שהנכרי ישכיר להם רשותו שבחצרד ולא משום שדירתו דירה אלא מפני שחששו חכמים שמא ילמדו הישראלים ממעשה הנכרי כשידורו בחצר אחת ובקשו עילה למנוע דירת הישראל עם הנכרי ולכן אמרו שאין עירוב מועיל במקום נכרי ואין ביטול רשות מועיל בנכרי עד שישכיר והנכרי לא ירצה להשכיר מפני שיחוש לכשפיםה ויקשה בעיני הישראל דירתו עמו מפני איסור טלטול ויצא משםו ולפי שאינו מצוי שידור ישראל אחד עם נכרי בחצר מפני שיחוש לעצמו שמא יהרגנו כי הנכרים חשודים על שפיכת דמיםז לכן לא הוצרכו לאסור עליו הטלטול משום דירת הנכרי כדי שיצא משם אבל ב' ישראלים אינם יראים ממנו ודרים עמו וילמדו ממעשיוח.
ומכל מקום אם ישראלים רבים דרים בבית אחד אינו אוסר עליהםט אע"פ שאינם יראים ממנו כי לא רצו חכמים לחלוק בין בית שדר בו אחד לבית שדרים בו הרבה והתירו בבית אחד בכל עניןי ולא עוד אלא אפילו בתים הרבה שבחצר והם כבית אחד שאינם אוסרים זה על זה כגון האחין שדרים כל אחד בבית בפני עצמו ומקבלים פרס מאביהם הדרים עם הנכרי בחצר וכל כיוצא בהם ממה שנתבאר בסי' ש"עיא שאין צריכים לערב ביניהם אין צריכים ג"כ לשכור רשות מנכרי הדר עמהם בחצריב:
הערות
- א. ברייתא סב , א. טור ולבוש ס"א.
- ב. משנה סא, ב כרבי אליעזר בן יעקב. טור ושו"ע ס"א.
- ג. רש"י שם ד"ה עד שיהו. טור ושו"ע שם.
- ד. וכ"ה לקמן סכ"ב ובסי' שפג ס"ג (רשותו שבחצר). ועד"ז בס"כ (דסגי בשכירות רשות דריסת רגלו בחצר). וראה לקמן סי"ד אי סגי בשכירו ולקיטו בחצר בלבד.
- ה. אביי שם סב, א. טור ושו"ע שם.
- ו. רש"י שם ד"ה ועכו"ם לא מוגר. טור ולבוש שם. ט"ז ס"ק א.
- ז. ראה לעיל סי' כ ס"ו. לקו"ש ח"כ ע' 162 ובהערות.
- ח. אביי שם. טור ולבוש שם. ט"ז שם. מ"א ס"ק א.
- ט. ר"י בתוס' עד, ב ד"ה מבוי. רא"ש פ"ו סוף ס"א. ב"י ד"ה וממ"ש עד שיהיו. ט"ז שם. והיינו אפילו אין אוכלים על שלחן אחד (שם ושם). וראה גם לקמן סי' שצא ס"א. חי' צ"צ סד, א.
- י. תוס' דף סה , ב ד"ה התם.
- יא. סעיף ז.
- יב. רמב"ם פ"ה הט"ז. וראה גם מ"מ פ"ב ה"ט. ב"י ד"ה ומ"ש ואוסרים. מ"א ס"ק ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.